אוצר בית דין הגר"מ אליהו זצ"ל

התשובה

בס"ד

שלום וברכה

1. הגר"מ אליהו דן על שקילה ומדידה והביא שתי דעות, וכתב שאם יש גם היתר מכירה אפשר לסמוך  עליו, הוא מעולם לא כתב שאסור לקנות בלא היתר מכירה, ואדרבא בכל ההנהגות שכתב על סדרי עדיפות תמיד קדושת שביעית הייתה קודמת. וכן בכרוז שפרסם ג' חשוון תשמ"ז כתב ביחד עם הגר"א שפירא (צילום הכרוז בהתורה והארץ ח, עמ' 211): 

הננו מודיעים לציבור שזכינו כי רבים מהחקלאים בישובים, בכפרים בקיבוצים ובעלי נענעו לקריאתנו באשר לפירות האילן שבם ניתן לקיים את המשק גם בלי להזדקק להיתר מכירה ע"י שווק התוצרת בתור שלוחי בית דין וע"י הקמת אוצר בית דין. ... אי לזאת סודר ע"י המוסדות המשווקים אפשרות שיווק התוצרת שתסומן כמשווקת מטעם אוצר בית דין. 

ברור שלא היה שם היתר מכירה בכו"א שווקו כתוצרת אוצ"בד במדה ומשקל. על פי הנחיית הגר"מ אליהו זצ"ל, וכך גם הוא עצמו נהג וקבל לביתו פירות וירקות אוצב"ד במדה ומשקל. 

2. איסום אלו ירקות שנלקטו בששיתת והוכנסו לקרור, זה שייך בייחוד בירקות קשים (גזר, תפו"א וכו'). 

3. בהיתר מכירה רגיל התוצרת כוללת פירות וירקות עכו"ם וכן ייבוא, גם יש חלק מהפירות וירקות של חקלאים יהודים שעשו היתר מכירה, רק באוצר הארץ אין פירות וירקות ייבוא או נכרים. לגבי העובדים באוצר הארץ יעבדו רק גויים (כולל ירקות היתר מכירה בגבולות עו"מ), בהיתר מכירה רגיל הרבנות תפקח מדגמית, אבל לא יכולה להעמיד מפקח בכל שדה. 

שבת שלום 

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ