התשובה
ב"ה ד' אייר ה'תשפ"ד - י"ט למטמוני"ם
נתינת מעשר עני מרוזמרין
- שלום וברכה וכל טוב
- בתשובה לשאלתך, כיצד מחשבים שווי מעשר עני מרוזמרין. התשובה היא שאין חובת נתינת מעשר עני מרוזמרין, היות והצורך להפריש תרומות ומעשרות מרוזמרין הוא רק מחמת הספק, והוא מוגדר ספק שלא היה בו כלל 'חזקת חיוב' – שלדעת כולם אין חובת נתינת מעשר עני במצב כזה.
- אולם לעצם השאלה במקרים שבהם יש גידולים שמפרישים מהם תרומות ומעשרות ומשווקים אותם כשהם יבשים, החישוב הוא לפי המחיר הנמוך שהוא 'שער הזול' שהוא בדרך כלל לפני תהליך הייבוש. מה עוד שחובת ההפרשה התחילה מיד אחר 'גמר המלאכה' בשדה, ובדרך כלל גם במפעלי התבלינים מפרישים תרומות ומעשרות כבר בשלב זה, בטרם לפני תהליך העיבוד והייבוש במפעל. וממילא התחשיב לנתינת מעשר עני באותם מקרים הוא בשלב המוקדם.
- כמו כן, באותם מקרים שנותנים מעשר עני, לא מחליפים את המעשר בכסף לכתחילה, אלא הוא אמור לזכות בפירות או הירקות של המעשר עני, ורק אחר כך להתחלף עימו. בבית האוצר העניים בשנת מעשר עני זוכים עפ"י דין 'מכירי עניים' בכל פעם שכל אחד מהמנויים מפריש תרומות ומעשרות וקורא שם 'מעשר עני' ומתקזזים איתו על חשבון של הכסף שהוא נתן כהלוואה לבית האוצר שהם בעצם 40 ש"ח למעשר עני במנוי פרטי.
- אכן, במקרים שהייתה בוודאות חובת הפרשה, רק יש ספק אם הפרישו תרומות ומעשרות, לגביהם יש שיטות שאין חובת נתינה, ויש אומרים שיש חובת נתינה בסיסית, וגם בלי להקנות לו את היבול, אלא להניח שווה-פרוטה בקופת צדקה, וכפי שהורה לנו בעל-פה הגר"מ אליהו זצ"ל שמי שמפריש מעשר עני ממקומות שספק אם הפרישו תרומות ומעשרות, יכול לכוון על הפרוטה שנותן לצדקה.
- אך כאמור בתחילת הדברים, אין לדיון זה נפקותא בנידון שאלתך אודות הרוזמרין, הואיל ולגביו אין חובת נתינה אלא הפרשה בלבד, כי לגביו הספק הוא בעצם חיוב ההפרשה.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
