שום ובצל וכרישה שהם בני משפחה בוטנית אחת האם הם כלאים זה בזה

התשובה

שלום

 הגדרת המין מבחינה הלכתית אינה דומה להגדרה הבוטנית.

ןאפילו בני משפחה אחת בוטנית יכולים להיות נחשבים מינים שונים הלכתית 

הגדרת המין הלכתית הקבע ע"פ צורה העלים וצורת הפרי וטעם הפרי ואם יש שינוי בחלק מפרטים אלו יחשב כשני מינים 

כפסק הרמב"ם הלכות כלאים פרק ג הלכה א - ג
הלכה א
יש מינין בזרעין שיהיה המין האחד נפרד לצורות הרבה מפני שינוי מקומות והעבודה שעובדין הארץ עד שיראה כשני מינין ואף על פי שאין דומין זה לזה הואיל והן מין אחד אינן כלאים זה בזה. 
הלכה ב
ויש בזרעים שני מינין שהן דומין זה לזה וצורת שניהן קרובה להיות צורה אחת ואעפ"כ הואיל והן שני מינין הרי אלו אסורים זה עם זה. 
הלכה ג
כיצד החזרת עם חזרת גלים, והעולשין עם עולשי שדה, והכרישין עם כרישי שדה, הכסבר עם כסבר הרים, וחרדל עם חרדל מצרי, ודלעת המצרית עם דלעת הרמוצה אינן כלאים זה בזה וכן החטין עם הזונין, והשעורים עם שבולת שועל, והכוסמין עם השיפון, והפול עם הספיר, והפורקדן עם הטופח, ופול לבן עם השעועים, והקשות עם המלפפון, והכרוב עם התרובתור, והתרדין עם הלעונין אינן כלאים זה עם זה, אבל הצנון עם הנפוסין, והחרדל עם הלפסן, ודלעת יונית עם דלעת מצרית או עם דלעת הרמוצה אף על פי שדומים זה לזה הרי אלו כלאים זה בזה. 

הלכה ה
וכן אם יש שם זרעים ואילנות אחרות אף על פי שהן שני מינין בטבען הואיל ועלין של זה דומין לעלין של זה או פרי של זה דומה לפרי של זה דמיון גדול עד שיראו כשני גוונין ממין אחד לא חששו להן לכלאים זה עם זה שאין הולכין בכלאים אלא אחר מראית העין. 
הלכה ו
כיצד הלפת עם הצנון אינן כלאים זה בזה מפני שפרייהן שוין, והלפת עם הנפוס אינן כלאים זה בזה מפני שהעלין שלהן שוין, אבל צנון עם הנפוס אף על פי שהעלין דומין זה לזה והפרי דומה לפרי הרי אלו כלאים הואיל וטעם פרי זה רחוק מטעם פרי זה ביותר וכן כל כיוצא באלו. 

לכן נראה שאין לזרוע  מינים אלו בסמיכות ויש להרחיק ביניהם

בברכת התורה והארץ

אברהם סוחובולסקי