התשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
השאלה צריכה להיות יותר ממוקדת, בין אילנות וירקות אין צורך בהרחקות, אולם בין ירקות שונים יש להרחיק לפי המינים הנזרעים וגודלם, הנני מצרף סיכום הלכות כלאים אולי יכול לעזור לך.
בס"ד
הלכות כלאי זרעים.
להביא את ההלכה למעשה, על פי הוראת כל רבותינו האחרונים.
1. הזורע שני מיני זרעים כאחד בארץ ישראל - לוקה, שנאמר שדך לא תזרע כלאים .
2. איסור כלאי זרעים מדין תורה הוא בכל גבולות עולי מצרים .
3. אסור לזרוע מן אחר ליד מין שנזרע ונבט קודם .
4. אסור לזרוע כלאים אפילו בבית .
5. אסור לבקש מגוי שיזרע כלאים עבור יהודי בשדה השיכת ליהודי, אבל מותר לבקש שהגוי יזרע בשדהו עבור יהודי .
6. אסור לקיים ( לנכש, לחפות, להשקות, לגדור) כלאי זרעים בשדה, אלא חייב לעוקרם . יש אומרים שאיסור קיום הוא מדברי תורה ויש הסוברים שהוא מדרבנן.
7. כלאים שנזרעו על ידי גוי בשדה ישראל, ג"כ אסור לקיים .
8. מותר לקיים כלאים כשיש לגוי שותפות בשדה , ויש אוסרים .
* עציץ
1. אסור לזרוע כלאים בעציץ נקוב, וכן בעציץ שאינו נקוב.
2. הזורע בעציץ נקוב - לוקה. אבל הזורע בעציץ שאינו נקוב, בין מחרס בין מעץ - מכין אותו מכת מרדות .
3. בעציץ שהנקב מהצד, דינו כאינו נקוב, ואיסורו מדרבנן .
4. עציץ נקוב מוגבה ג"כ אסור .
5. עציץ מוגבה מהקרקע שמונח ליד זרעים שבקרקע, אין בהם משום כלאים , ויש מי שמחמיר .
* במה חל איסור כלאים
1. אין אסור משום כלאי זרעים, אלא זרעים הראויין למאכל אדם. אבל עשבים המרים וכיוצא בהן מן העיקרין שאינן ראויין אלא לרפואה וכיוצא בהן - אין בהם משום כלאי זרעים .
2. איסור כלאים חל גם כשאחד מהמינים הוא מאכל בהמה , ויש מחמירים אפילו בדבר שמיועד לשמוש אדם ורוצה בקיומו, כפרחי נוי .
3. כאשר שני המינים אינם ראויים למאכל אדם אין בהם איסור כלאים .
4. מותר לזרוע כלאים להשחתה או לבדיקת טיב השדה . ולפי זה יש מתירים לזרוע כלאים כסייג, כיון שאינו מתכונן להתשמש בזרעים.
*תערובות זרעים
1. תבואה שמעורב בה חלק א' מכ"ד (4.16%) ממין אחר אסורה בזריעה, ותערובת שיש בה פחות מא' מכ"ד - מותר לזורעה כפי שהיא .
2. היתה תבואה מעורבת ביותר מא' לכ"ד (4.16%), יכול למעט את המין שהתערב או להוסיף על המין הנזרע .
3. ספיח "כלאים" שעלה בגינה מעצמו, אם יש בו ערך של א' מכ"ד (4.16%) מהגדל בשדה, צריך ללקטו עד שימעטו .
4. ספיח "כלאים" שעלה בגינה מעצמו, ואין בו ערך של א' מכ"ד (4.16%), יכול להניחו, אולם אסור לטפל בו, כגון להשקותו או לעדרו, ואם מנכש את הגינה מעשבים שוטים חייב לנכש גם ספיח זה .
5. אם ספיח כלאים עלה במקום שמוכח בודאות שלא נזרע שם מדעת בעל השדה, כגון כשמין אחד מזיק לשני, או מזיק לשמושי המקום, אין צורך לעקרו .
6. אם מתכוון לזרוע כלאים, אפילו בערך פחות מא' בכ"ד (4.16%) אסור לזרוע.
7. שיעור של א' מכ"ד (4.16%) הוא בתערובות תבואה בתבואה, או תבואה בקטניות או קטניות בתבואה. אבל זרוענים קטנים ביותר, שאינם ראויים לאכילה (כגון: זרעי פשתן, בצל, שומין, חציר, לפת), השיעור הוא א' מכ"ד (4.16%) מכמות הזרעים שזורעים ממנו שטח של 625מ"ר .
*הרחקות בין מינים
1. אסור לזרוע שני מינים שהם כלאים זה בזה, אלא אם כן הרחיק ביניהם בכדי שלא יהיו נראים כזרועים בערבוביא .
2. שיעורי הרחקה רבים נאמרו, הכל לפי גודל השדה הנזרעת, ולפי רוחב העלין ושלוח היונקות .
3. שיעור הרחקה מדאורייתא הוא בתבואה ששה טפחים, ובירק טפח .
4. יש דברים המפסיקים בין שני מינים, ללא צורך בהרחקות :
א. גדר או סלע - גובה י' טפחים ואורך לפחות ד' טפחים.
גם קנים התקועים זה ליד זה בתוך ג"ט מצטרפים למחיצה.
המחיצה מתירה רק כנגדה.
פרצה הפחותה מי' אמות איננה אלא כפתח ואיננה פוגמת במהות המחיצה.
ב. חריץ - עומקו י"ט, ואורכו ד"ט, רוחבו ד"ט.
ג. דרך - רוחבה ד"א.
ד. ניר - ארץ חרושה ד"א.
ה. תקרה - אם אחד המינים נתון תחת תקרה, שפי תקרה יורד וסותם.
ו. צורת הפתח -עד עשר אמות יכול לשים את הזמורה בין שני הקנים, ומעל לי' אמות צריך לשים את הזמורה מעל הקנים , וכל זה כשצורת הפתח הוא מכל הצדדים, ובצורת הפתח מצד אחד ספק אם מועיל . ויש מי שכתב שלמרות שעשה צורת הפתח ירחיק טפח בירק וששה טפחים בתבואה.
5. הרחיק הרחקה הראויה, והיה מין זה נוטה על גבי מין אחר (בין שנטתה תבואה על תבואה, ירק על ירק, ירק על תבואה, תבואה על ירק) - הכל מותר, חוץ מדלעת יונית שהיא נמשכת הרבה, ואם נטתה יעקור מלפניה .
* הגדרת המינים
1. תערובת שני מינים היא על פי גדרי ההלכה, אפילו אם הם משתיכים לקבוצה בוטנית אחת .
2. תבואה - חמשת מיני דגן.
ירק - כשהזרעים אינם נאכלים אלא הפרי, בין אם זורעים שטח גדול או מועט .
3. קטניות דינם כירק , ויש אומרים שדינם כתבואה .
* ירק המתפשט
1. הרוצה לזרוע שדה מירק המתפשט (כגון: דלועים, מלפפונים, קשואים, אבטיחים, בטטות). ליד שדה מירק המתפשט או שורה מירק המתפשט ליד שורה אחרת של ירק המתפשט, וכן בין שורה מירק המתפשט, ויחידי מירק המתפשט - ירחיק ו' טפחים , יש מי שאומר ששורה מירק המתפשט ולידו שורה אחרת צריך להרחיק רק טפח וחצי, ואפשר להקל .
2. מיני ירק המתפשטים, מותר לזרעם זה ליד זה כאשר כל מין נראה כשדה בפני עצמה, כגון שתי שורות של קשואין, ושתי שורות של דלועים, ושתי שורות של פול המצרי, ותלם בין כל מין ומין , ויש שהקלו בלא הרחקת תלם, ולכתחילה יש להחמיר.
4. אם היתה דלעת יונית זרועה והתפשטה, יש להרחיק ממנה בית רובע .
א. הרחקות בין מיני תבואה שונים
ת ב ו א ה
שדה מרובע מישר יחידי
****** ארצ"ח חזו"א ארצ"ח חזו"א ארצ"ח חזו"א ארצ"ח חזו"א
שדה ב"ר ב"ר ב"ר ב"ר ב"ר ב' אמות ב"ר ב"ר
מרובע ב"ר ב"ר קרוב לב"ר ב"ר קרוב לב"ר ב' אמות קרוב לב"ר ב"ר
מישר ב"ר ב' אמות קרוב לב"ר ב' אמות ב' אמות ב' אמות ב' אמות ב"ר
יחידי ב"ר ב"ר קרוב לב"ר ב"ר ב' אמות ב"ר ב' אמות ב"ר
שדה
* שטח זרוע ברציפות (לפי דרך זריעת אותו המין), אם בין שורה לשורה יש הפסקה גדולה יותר משלושים ס"מ מהרגיל בצמחים אלה, והפסקה חוצה את כל השדה אין עליו שם שדה.
חזו"א - שיעור שזורעים בו בית רובע , 10.2א' * 10.2א' = 104.4אמ"ר. (6.12מ' * 6.12מ' = 37.45מ"ר).
ארצ"ח - שיעור שדה שזורעים בה ט' קבין, 825מ"ר.
מרובע - קרחת
שטח מרובע שקטן משדה אבל גדול ממישר, החמירו בו מכיון שנראה כשדה.
מישר
שיעורו מו' טפחים עד שיעור ב"ר, אורכו יתר על רוחבו, ואין בשיעורו שטח של שדה.
יחידי
רוחבו קטן מו' טפחים.
*בית רובע.
שטח שזרעים בו רובע קב, (1/24 מבית סאה. בית סאה = 50 על 50 אמה. בית רובע = 1/24 מ 2500 = כ- 104.16 אמ"ר = 10.2אמה על 10.2אמה).
*חזו"א - המרחק צריך שיהא על פני כולו של של השטח הנזרע, אולם אם אורכו יותר מ- 10.2אמה יכול להצר ולילך עד קצה השדה.
אורך או רוחב בית רובע - 6.12מ'. שטח בית רובע - 37.4מ"ר
*ארצ"ח - המרחק צריך שיהא על פני כולו של של השטח הנזרע, אולם אם אורכו יותר מ- 10.2אמה יכול להתקרב מיד ובלבד שישאיר ו' טפחים בין תבואה לתבואה, ואילו בירקות ישאיר בסוף רוחק של 10ס"מ.
אורך או רוחב בית רובע - 5מ', שטח בית רובע - 25מ"ר
כל דבר שמרחיק בין שני המינים עולה לב"ר, כגון: קבר, סלע.
*קרוב לבית רובע
ארצ"ח - 9.7א' * 9.7א' = 94.1א"ר = 4.75מ' * 4.75מ' = 22.6מ"ר
*ב' אמות
שתי אמות מרובעות בתחילה, ולאחר מכן מיצר והולך
חזו”א - 1.2מ' * 1.2מ’ = 1.44מ”ר
ארצ”ח- 0.98מ' * 0.98מ' = 0.96מ"ר
* ו' טפחים
חזו"א - 58ס"מ
ארצ"ח - 51ס"מ
ב. הרחקות בין ירק ותבואה
י ר ק ו ת
שדה מרובע - קרחת שורה יחידי
**** ארצ"ח חזו"א ארצ"ח חזו"א ארצ"ח חזו"א ארצ"ח חזו"א
שדה ב"ר ב"ר ב"ר ב"ר ו"ט על 10.2א' ו"ט על 10.2א' ו"ט על ו"ט ו"ט
מרובע ב"ר ב"ר קרוב לב"ר ב"ר ו"ט על 10.2א' ו"ט ו"ט על ו"ט ו"ט
מישר ב' אמות ב' אמות ב' אמות ב' אמות ו"ט על 10.2א' ו"ט ו"ט על ו"ט ו"ט
יחידי ב' אמות ב"ר ב' אמות ב"ר ב' אמות ו"ט ו"ט
שורה
ארצ"ח - כל שהוא פחות משדה, ורחב יותר מו"ט (פ"ז)
חזו"א - רחבו ששה טפחים, וארכו יותר על רחבו.
ג. הרחקות ירק וירק
י ר ק ר ג י ל
שדה שורה יחידי
ר ארצ"ח חזו"א ארצ"ח חזו"א ארצ"ח חזו"א
י ג שדה ו"ט ו"ט תלם טפח וחצי תלם טפח וחצי
ר י שורה תלם טפח וחצי תלם טפח וחצי תלם טפח וחצי
ק ל יחידי תלם טפח וחצי תלם טפח וחצי תלם טפח וחצי
תלם
*חריץ שאורכו ששה טפחים, ורוחבו כעומקו - טפח.
* התלם איננו חוצה אל כל אורך השטח, אלא באורכו, ולאחר מכן לא יקרב את הירקות פחות מטפח ו