נטיעת עץ אתרוג תימני ליד עץ אתרוג מזן שונה או ליד עץ לימון

התשובה

בתשובה הנ"ל כתב הרב רצאבי שכשעצי אתרוג ולימון נמצאים במרחק של 7.5 מטר זה מזה, יש השפעה של שורשי העצים אלה על אלה, בגלל הרכבת שורשים או בגלל סמיכות השורשים. לכן לדעתו נוצרים אתרוגים שיש בהם זקיקי מיץ ואתרוגים שאין בהם זקיקים. כאמור לעיל הוא מסיק שאין לשתול עצי אתרוגים בסמיכות לעצי לימונים או בסמוך לעצי אתרוג מורכבים. 

תחילה יש לדעת שבכל הרכבה (לאו דווקא באתרוג) אין כמעט השפעה של הכנה על הרוכב. הכנה משמשת כצינור הובלה ומעבירה לרוכב מים, ושאר חומרים הנצרכים לגידול העץ. נושא זה נחקר במחקרים מדעיים.^[1] אפילו הרכבה גמורה של לימון ואתרוג כמעט ואין לה השפעה מעשית על האתרוג (אומנם הלכתית ייתכן שעצם המעשה אסור, או או שיש באתרוג פסול של חסר), אבל ההרכבה לא יוצרת שינוי בצורת הפרי כלל.

בתשובה הנ"ל הועלתה סברה שהרכבת שורשים היא זאת שיצרה את השינוי בפירות שבעץ. השערה זו אינה סבירה, כיוון שאם בהרכבה עצמה אין השפעה של הכנה על הרוכב, כל שכן בהרכבת שורשים. עוד יש לדעת, על פי מומחים בבוטניקה, שהרכבת שורשים היא תופעה נדירה מאוד. אומנם התוספות^[2] הזכירו הרכבה בשורשים בהקשר לגפן, וכתבו שהשורשים שלה רכים מאוד, והם מאפשרים הרכבה כזו. אבל בשאר העצים התופעה אינה מצויה, בייחוד לא במרחק של 7.5 מטר מעץ לעץ. כידוע שורשי האתרוג הם קצרים ועליונים. לאור הנ"ל ההסבר שיש הרכבה בשורשים ושהיא משפיעה על הפירות וצורת הגידול תמוה מאוד. 

את התופעה שתוארה בשאלה אולי אפשר להסביר באופן אחר. במאמרו של פרופ' גולדשמידט^[3] מופיע שבעץ האתרוג ידוע שיש שינויים גדולים בין הפירות, ולא רק באותו העץ אלא אפילו באותו הענף יש פירות שונים. כך כתב גם ד"ר רענן^[4] כשהוא מסביר בהרחבה את התופעה של השינויים בפירות האתרוג. לכן צורתם של פירות בענף אחד יכולה להיות שונה מבענף אחר. עכ"פ בוודאי אין זה קשור לאיסור כלאיים. במאמרים הנ"ל הובאו מחקרים חדשים המבוססים על בדיקות דנ"א של פירות האתרוג, והוכח שבכל הזנים והמינים של האתרוג אין שוני גנטי. הם הסבירו שזה נובע מתופעה ייחודית באתרוג – הוא אינו מקבל הפרייה ממינים אחרים.^[5]

 בכל אופן, באתרוג עצמו יש מוטציות גדולות מאוד, שאינן קשורות לשורשי העצים או להאבקות שונות, וכך נוצרים אתרוגים שונים שאינם כלאיים כלל והם כולם כשרים לברכה. על כן אין צורך להרחיק את האתרוג שאינו מורכב מלימון או מאתרוג מורכב (מלבד ג' טפחים),^[6] מכיוון שאין הרכבה בשורשים ואין השפעה של השורשים על הפירות.^[7] וכן אין לחוש לזרעים ולאבקנים, מכיוון שבכל אופן הם יכולים לעבור מאות מטרים ממקום למקום ולהפרות אתרוגים שמצויים בקרבת מקום ואף אם הם מרוחקים, ואעפ"י כן, כאמור לעיל, לא נמצא שוני גנטי בין זני האתרוגים השונים. זאת ועוד, לא מצאנו בדברי חז"ל או בספרי הפוסקים שיש להרחיק את האתרוג מהלימון וכדו' – סימן הוא שאין איסור בכך אפילו הם סמוכים. 

[1].    ראה פרופ' אליעזר גולדשמידט, 'בעיית האתרוג המורכב וטיבם של אתרוגים המצויים בימינו', תחומין ב, עמ' 135–145; ראה עוד במאמרו של ד"ר משה רענן, 'כשרות אתרוגים מורכבים – היבטים הלכתיים וביולוגיים', ספר ובחג הסוכות (עורך: אמנון בזק), הוצאת מכון הרצוג, תשע"א, עמ' 257–306, ובפרט עמ' 280–281.

[2].    קידושין לט ע"א ד"ה לא קי"ל; וכן בר"ן טז ע"א (מדפי הרי"ף) ד"ה רב יוסף, הובא בטור וב"י יו"ד סי' רצה.

[3].    ספר האתרוג, מוסה"ק תשע"ח, עמ' 286, הערה 24–25, עיי"ש.

[4].    רענן, שם עמ' 285.

[5].    ראה עוד זהר עמר, ארבעת המינים, עמ' 250–254.

[6].    ש"ך, לשו"ע יו"ד סי' רצה סס"ק ה.

[7].    ברור שהגמ' ב"ב כה ע"ב שעסקה בדין השורשים שהולכים ומזיקים לבור, אין להם שייכות לדיני כלאיים, אלא לדיני חו"מ.