הרחקות בין צמחי תבלין חד שנתיים ורב שנתיים שנשתלו לנוי

התשובה

ב"ה אור לח"י כסלו ה'תשפ"א

הרחקות בין צמחי תבלין חד שנתיים ורב שנתיים שנשתלו לנוי

שלום וברכה וכל טוב 

בתשובה לשאלתכם אודות הרחקות בין צמחי תבלין שנועדו לריח.

ראשית נציין את עקרונות ההלכה הנוגעים לנידון השאלה.

א.      אין צורך להרחיק בשתילה בין צמחים רב שנתיים בינם לבין עצמם.

ב.      כששותלים צמח מאכל או תבלין חד שנתי בצמוד לצמח רב שנתי – מלכתחילה ראוי להרחיק שלושה טפחים מהעץ, כפי מה שפסק הש"ך יו"ד סי' רצה ס"ק ה; עפ"י שיטת הר"ש מאיוורא בתוס' בקידושין לט ע"א. אמנם דעת החזו"א שהתוס' דברו רק אם השורשים של האילן הם מגולים, וזאת מפני מראית העין שלא ייראה כמרכיב על השורשים. ולכן אין צורך להחמיר כשהשורשים של העץ מכוסים. אך למעשה דעת הרבה אחרונים שלא להקל בדבר.

ג.       צמחי תבלין אף שאינם נאכלים בפני עצמם לדעת כל הפוסקים דינם כירקות לעניין דיני כלאים; כפי שפסקו הגר"מ אליהו זצ"ל 'התורה והארץ' ח"ה עמ' 49 סעי' ג; וכן בספר 'מים חיים' פ"ג סעי' ד והע' י', בשם הגר"נ קרליץ זצ"ל והגרי"ש אלישיב זצ"ל; וכן כתב יבדלחט"א הגר"ח קנייבסקי שליט"א ב'דרך אמונה', כלאים, פ"א ה"ב ס"ק כב ובבאה"ל שם.

ד.      מותר לזרוע שני מינים בשני עציצים שונים, אף שהם צמודים, כמו כן אין צורך להרחיק בין הגדל בעציץ לגדל בגינה. טעם הדבר, שהעציץ עצמו נחשב להיכר. כך פסק הגרצ"פ פרנק זצ"ל בשו"ת 'הר צבי' זרעים ח"ב סי' כד אות ג, ועוד פוסקים. אמנם החזו"א כלאים, סי' יג ס"ק טז ד"ה מנחות; סובר שיש לנהוג דיני הרחקה גם בין הגדל בגינה לגדל בעציץ, אולם הנטייה בפוסקים היא להכריע למעשה כדעת הגרצ"פ פרנק, עי' במאמרו של הרב יהודה עמיחי שליט"א אמונת עתיך' גליון מס' 54 עמ' 23.

ה.     צמחים שהם מאכל אדם נוהגים בהם דיני כלאים - אף אם שותלים אותם לצורך נוי. וכל המחלוקת אם צמחי נוי נוהגים בהם דיני כלאים, זהו ביחס לצמחים שרוב בני אדם משתמשים בהם רק לנוי.

העיצה למעשה במקרה הנידון:

א. מרווה, לבנדר וזוטה לבנה, דינם כאילן שהרי הם צמחים מעוצים רב שנתיים שאין לגביהם דיני הרחקה, ולכן ניתן לשתול אותם באותה אדנית ללא כל חשש.

ב. הנענע דינו כירק וצריך להרחיק ממנו מהעצים הנ"ל 24 ס"מ ולמחמירים 30 ס"מ. אמנם בפועל צריך לדעת שאף נרחיק אותו נצטרך להיות בדריכות לעקור חלק ממנו, כי הוא נוטה להתפשט מהר.

ג. הפתרון המעשי במצב כזה הוא, לשתול נענע בתוך עציץ קטן ולהכניס אותו לתוך אדנית ובעציץ קטן שני לשתול את הצמחים האחרים ולהניחם יחד באותה אדנית. לאור מה שנפסק ששתילה בשני עציצים צמודים כמוה כהרחקה. ואפשר להצמיד את העציץ עם הנענע לעציצים של שאר התבלינים בתוך אדנית ארוכה. 

ד. אף אם הנענע ייחשב כצמח תבלין בלבד, צריך לנהוג בו דיני כלאים כשאר ירקות, כפי שמבואר לעיל, ועל אחת כמה וכמה כיום שכפי ששמענו מגישים אותו במסעדות ובאולמות שמחות בתוך סלט למאכל.

ד. אף שאתם שותלים את הנענע לנוי, צריך לנהוג בו דיני הרחקה, כיוון שדיני ההרחקה נגזרים מהשימוש שהוא נעשה על ידי רוב בני אדם, ולא על פי השימוש במקרה הנידון.

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב