הרחקה בערוגה אחת

התשובה

שלום

ההרחקות משתנות לפי שטח הזריעה ככל ששטח הזריעה גדל ההרחקה צריכה להיות גדולה יותר.

כמו כן יש לדעת שבערוגה אחת (ששטחה ששה טפחים על ששה טפחים) אף שיש הרחקה בין המינים אסור לזרוע יותר מחמשה מיני ירקות

אם רוצים לעשות הפרדה ולא הרחקה (של טפח וחצי) יש להניח "תלם" דהינו  - חריץ שאורכו ו' טפחים, ורוחבו כעומקו – טפח. התלם איננו חוצה את כל אורך השטח, אלא באורכו, ולאחר מכן לא יקרב את הירקות פחות מטפח וחצי.

אין לשתול שני מינים מתפשטים באדנית אחת הואיל ויש להרחיק בינהם מרחק גדול שלא אפשרי באדנית. אך מין מתפשט אחדבסמוך למין רגיל אחר ההרחקה היא רק טפח וחצי וניתן לשתול אוותם יחד באדנית אחת.

להלן קטע מספר הלכות הארץ (בהוצאת המכון) הלכות כלאים פרק ה 

. ירקות – שיעורי הרחקה

ח. בין שני שדות ירק ממינים שונים, ששטחם המינימלי הוא 825 מ"ר (28.7 מ' X 28.7 מ' = ט' קבין),[1] יש להניח שטח לא זרוע בגודל של 0.48 מ' X 0.48 מ' (ו' טפחים על ו' טפחים).[2]

ט. בזרעי ירק בודדים, בשתי שורות של ירק או כשאחד מן השטחים קטן מ-825 מ"ר – יש להרחיק בין המינים 12 ס"מ.[3]

י. במיני הירק המתפשטים (מיני דלועין, דלעת, דלורית, מלפפון, קישוא, מלון, אבטיח) צריך להוסיף לשיעור ההרחקה של דין ירק גם את מידת ההתפשטות של מינים אלה (ד' אמות = 1.92 מ').[4]

[1] ארץ חמדה, עמ' צה.

[2] רמב"ם, הל' כלאיים פ"ג ה"י; אם אורך השדה גדול מ-0.48 מ' – לדעת החזו"א, הל' כלאיים סי' ו ס"ק א אות א, מותר להצר את המרחק בין שני השדות, ולדעת הגר"ש ישראלי, ארץ חמדה, עמ' פו/2, מותר להצר, אך בכל מקרה המרחק בין השדות לא יקטן מ-8 ס"מ (טפח).

[3] חזו"א, הל' כלאיים סי' ח ס"ק יט ד"ה ואם; שם, דיני כלאיים אות יא. ולדעת הגר"ש ישראלי,   לא מועיל רווח של טפח וחצי אלא יש להניח יש להניח ברווח תלם שעומקו כרוחבו (לפחות טפח), עי' ארץ חמדה, עמ' פט; הסברה היא שבתלם יש היכר רוחב  וגובה.

[4] הגר"ש ישראלי, ארץ חמדה, עמ' פט-צ, ולכך נטה הגר"י אריאל; אך החזו"א, דיני כלאיים אות א, מקל ומחייב רק את ההרחקה הבסיסית מלבד בדלעת יוונית.