האם מותר לטפל ולהשקות עץ לימון שספק אם הטורכב באיסור

התשובה

שלום וברכה

להלן מהלכות מתוך ספר הלכות הארץ (בהוצאת המכון הלכות כלאים פרק ח)

גידול העץ המורכב, נטיעתו ואכילת פירותיו

1. עץ מאכל שהורכב באיסור (מין באינו מינו), אסור לטעת אותו,[1] אסור להשקות אותו, אסור לעשות מלאכות שונות לצורך קיומו וגידולו של העץ,[2] ולכתחילה יש לעקור אותו.[3]

2. בשעת הדחק ובמקום הצורך יש לסמוך על הדעות שאין איסור קיום בעץ מורכב (ובפרט לאחר שהתאחה),[4] כאשר ההרכבה התבצעה במשתלה ע"י גוי, בתוך מבנה, ובמנותק מן האדמה, ובעת הנטיעה השתיל היה בגוש אדמה ולא חשוף שורש.[5] במקרים אלו מותר להשקות, לדשן ואף לקטוף את הפירות.

3. אם לא ברור שההרכבה הייתה אסורה וייתכן שהכנה והרוכב הם 'מין במינו' או לחילופין מדובר בכנה ורוכב שהם 'ספק מינו' – מותר לכתחילה לקיים את העץ המורכב.[6]

 ובנספח ג (בספר הלכות הארץ ,בסוף הלכות כלאים)  התבאר שבעצי הדר (כלימון) החזו"א הגדיר את כולם כספק מינו, והגר"ש ישראלי והראשון לציון הגר"מ אליהו הבחינו והגדירו בהם שלוש קבוצות 

א. תפוזים וקליפים (קלמנטינה, מנדרינה וכיו"ב, קומקוואט).

ב. אשכולית, פומלה ופומלית.

ג. לימון ואתרוג.

למעשה, לאחר שהעצים נטעו , שיש לנו ספק אם  נעשה כלל איסור הרכבה  וכנגד איסור קיום כלאים יש לחשוש מלעקור משום איסור עקירת עצי פרי , יש להסתמך ולהחשיב את כל מיני ההדר כספק מינו,[7] ומותר לקיימו והשקותו ולטפל בו. (לעניין הפירות יש לדעת שהתורה כלל לא אסרה את הפירות של עץ המורכב באכילה ובהנאה אלא רק בכלאי הכרם הענבים  והתבואה נאסרים)  

[1] לדעת הרב קוק זצ"ל אסור מדרבנן, עי' משפט כהן, סי' כ, כג; ולדעת החזו"א, אסור מדאורייתא, עי' חזו"א, כלאיים סי' ט ס"ק ב.

[2] שו"ע, יו"ד סי' רצה סעי' ז; חזו"א, דיני כלאיים אות לה; משפט כהן, סי' יז; ועי' חוקות שדה, עמ' יא סעי' ח, ובאריכות בהערה יב; אמונת עתיך 98 (תשע"ג), עמ' 51–57; ויש חולקים וסוברים שאין איסור קיום, עי' ס' התורה והארץ ב, עמ' 383–392; חוקות הארץ, עמ' 76–77.

[3] אם עוקר את העץ בגלל חשש כלאיים, אין בכך איסור 'בל תשחית', שכן אינו 'דרך השחתה' (רמב"ם הל' מלכים פ"ו ה"ח); ועי' בעניין זה בספר 'עץ השדה' לרב שטסמן (ירושלים תש"ס, עמ' נו) שמציין לשו"ת שואל ומשיב רביעא, ח"א סוס"י כח, וכן שו"ת דברי חיים, יו"ד ח"א סוס"י ס, שהרמב"ם התיר לעקור  אילנות במקום צורך: 'ואין צורך גדול מזה לשמור מספק איסור תורה...'.

[4] לדעת שו"ת חתם סופר, ח"ו סי כה, מותר אפילו לטעת את העץ המורכב, אך הרב קוק זצ"ל, משפט כהן, סי' יג (עמ' כד/2), סי' כג (עמ' לח/1), וע"ע שם, סי' יד-טו, כ-כב סמך על דבריו לגבי נטיעה רק לשעת הדחק; חוקות הארץ עמ' 77 והערה 16. אמנם אם העץ נמצא במשתלה בגוש אדמה, יש מקום להקל בנטיעת העץ המורכב, עי' חזו"א שם, שאסר כי העץ אינו מתקיים זמן רב; ועי' במש"כ הגר"ש ישראלי, התורה והארץ ג עמ' 120, שדן בכך, ולמעשה נוטה להחמיר.

[5] כמבואר בשו"ת חתמ"ס וערוך השלחן שם; והגר"י אריאל בשו"ת באהלה של תורה ד, עמ' 246–248, נוטה להקל על סמך דבריהם; ועי' ארץ חמדה, עמ' פא-פב, שנוטה להתיר את הקיום רק כשיש ספק וכאשר הקרקע מכורה לגוי; ועי' בתשובת הגר"ד ליאור, אמונת עתיך 2 (תשנ"ה), עמ' 12, שהתיר את הקיום במקום הפסד, על סמך תשובת החתמ"ס ודברי ערוך השלחן.

[6] חזו"א, דיני כלאיים אות לה.

[7] חזו"א, כלאיים סי' ג ס"ק ז.

בברכת התורה והארץ

אברהם סוחובולסקי