חיבור לטומאה בזיתי שמן

התשובה

מובא בתוספתא:^[1]

ר' נחמיה אומר זיתים בוסר שסחטן עד שלא באו לעונת המעשרות משקה היוצא מהן טהור שאינו אלא שרף.

מובן שלאחר שבאו לעונת המעשרות, המשקה יוגדר כשמן שיכול לקבל טומאה.

וכך מפורש במשנה^[2] שנחלקו בה מאימתי זיתים מקבלים טומאה:

זיתים מאימתי מקבלין טומאה? משיזיעו זיעת המעטן אבל לא זיעת הקופה כדברי ב"ש, רבי שמעון אומר שיעור זיעה ג' ימים, בית הלל אומרים משיתחברו ג' זה לזה, רבן גמליאל אומר משתגמר מלאכתן וחכ"א כדבריו.

הרמב"ם^[3] פסק כדעת רבן גמליאל, שכשהיה גמר מלאכה הזיתים הוכשרו, אע"פ שעדיין לא נפלו עליהם משקים, ואף שגמר המלאכה לעניין תרומות ומעשרות בזיתי שמן הוא רק משירד לעוקה (דהיינו לאחר הכבישה), כמובא במשנה.^[4] מכל מקום לעניין חיבור לטומאה גמר המלאכה הוא כמו בכל פרי אחר, כמבואר ברמב"ם[5] ובראשונים במשנה בטהרות.

לכן די בנוזל שיוצא מהזיתים בשעת המסיק ולפני הכבישה כדי לטמא את הזיתים, והשמן היוצא מהם טמא.

[1].   עוקצין פ"ג מ"ח.

[2].   טהרות פ"ט מ"א.

[3].   רמב"ם, הל' טומאת אוכלין פי"א ה"ו-ה"ח.

[4].   מעשרות פ"א מ"ז.

[5].   רמב"ם, שם.