רציתי לשאול את דעת כת"ר בענין הפרשת חלה במאפיות ומפעלים שנמצאים בבעלות של חברות בע"מ בכלל, וחברות בע"מ בבעלות משותפת של ישראלים וגויים בפרט.
א. לגבי חברה בע"מ, האם יש להתייחס אליה כמחויבת בחלה
או לא, והנפק"מ היא האם להפריש בברכה או לא, וכן לעניין התחייבות מחדש, אם יצרף שיעור שנרכש מהחברה כקבים נפרדים, וכפי שנביא להלן.
הדברים אמורים בפרט לפי מה שכתב למשל במנחת אשר חלק א שחברה בע"מ היא ישות בפנ"ע לעניין הלכות כריבית, האם גם לעניין חלה דינה כך. שאם נאמר שחברה בע"מ פטורה מהפרשת חלה גם כאשר היא שייכת לישראל במלואה, הרי היא לכאורה כגוי, וכמו שמצינו שישראל שמגלגל עיסה לגוי פטור מהחלה (יו"ד סי של ס"א), כך פועלים יהודים העובדים במפעל של חברה בע"מ, תהא העיסה פטורה מהחלה.
ואם כנים הדברים, אין חיוב להפריש מבצק של חברה בע"מ גם כשהיא שייכת במלואה לישראל. ואם הפרישו ההפרשה לא חלה, והחלה חולין, והברכה ברכה לבטלה.
ב. השלכה נוספת של הדברים תהיה לכאורה אם ישראל קנה מחברה בע"מ שיעור חלה באופן של קבים נפרדים. והיינו כגון שקנה במארזים סגורים ונפרדים שבכל אחד מהם פחות משיעור חלה, והוא פתחם כולם יחד והגישם (כגון לסעודת מצוה גדולה וכדומה) בכלי אחד באופן שיש בו צירוף סל (או, למ"ד שתנור מצרף לחלה, קנה בצק במארזים סגורים כנ"ל ואפאו בתנור בשיעור חלה). לכאורה יש סברא גדולה לחייב בכה"ג, ותלויים הדברים בהבנת הירושלמי והרשב"א, וכדלהלן.
ג. שעל מה שנאמר בירושלמי ששני גויים שעשו שני קבין וחילקו ונתגיירו והוסיף כ"א על שלו עד שנעשה שיעור, הקשה הרשב"א מאי שנא משני ישראלים שעשו כך, שדינם הוא שגם כשהוסיפו כל אחד על שלו נשארו פטורים.
ותירץ הרשב"א וז"ל: "ואולי נאמר לדעת הירו שאין גלגול הגוי פוטר אלא מכשיעור והרי הוא כמי שלא גלגל קודם שנתגייר, אבל בישראל, כיון שגלגל בשעת שותפין, אותו גלגול חשוב, וכל שעשאה לחלק פטורה".
ודברי הרשב"א צריכים ביאור. והיה נראה לכאורה לבאר בו, שאין פטור מחלה לגוי, כיון שגוי כלל לא חייב בחלה. ורק כאשר בא הגוי להתגייר, אז יש משמעות למה שהבצק נעשה בהיותו גוי, וזה יש לבחון בשעה שמתגייר, שאם באותה שעה יש בו שיעור חלה, חל עליו הפטור, ואם אין בו שיעור חלה, אין לו פטור, ולכן אע"פ שהיה בעבר משותף עם קב של הנכרי, כיון שבשעת הגיור לא היה כשיעור אין כאן פטור.
ולפי זה יהיה הדין לכאורה שווה גם כשישראל קונה קב מנכרי והוסיף עליו, שכיון שקנה רק קב מהנכרי, ולא חל עליו מעולם פטור, יהיה חייב. וזה אפילו בהיה אצל הגוי כשיעור חלה אלא שהישראל קנה ממנו רק קב אחד, ששעת הקניה דמיא לשעת הגיור, והיא מכרעת שלא חל כאן פטור.
ואם נדון על חברה בע"מ שאין בה דין ישראל ויש לה פטור מהחלה, הרי שאם קנה ישראל קבים מפורדים משל חברה זו, וצירפם בסל (או בתנור למ"ד שמצרף) יחול עליו חיוב חלה.
אך לא ברור האם ניתן ליישב את דברי הרשב"א האלה עם שיטת הרמב"ם והשו"ע (של, ו) בענין גוי וישראל שעשו קבין וחילקו, שלדעתם הגוי פטור.
ג. כל זה לדרך שיש לדון על חברה בע"מ שאין לה דיני ישראל (אף כשהבעלות עליה שייכת בשלמות לישראל). אך אם נדון את בעלי המניות של החברה כבעלים, יש אם כן לדון בכל חברה לגופה, מי הם בעלי המניות, ואם חלק מבעלי המניות הם גויים יש כאן שותפות בבצק, ויש לדון מה דינו לחלה.
ומצאנו שנחלקו על כך ראשונים. לדעת האו"ז (הל חלה סי רלז) כאשר השותפות עם הגוי הייתה כבר משלב שהיה רק קמח, אין חיוב בהפרשת חלה, ואילו לדעת הרא"ש והשו"ע (סי של ס"ג) חייב בהפרשת חלה. ואם כן באופן עקרוני יש חיוב להפריש משום דעת השו"ע (וגם למנהג הספרדים יש לברך, כיון שיש כאן ספק במצוה, ובספק במצוה מברכים כאשר הכרעת הב"י לקיים המצוה).
אלא שצריך שיהיה כאן שיעור חלה בשל ישראל לבד, דשל ישראלחייב ושל הגוי פטור. וכמש"כ בשו"ע (שם). ואם כן במפעל בו יש אחוזים ספורים בלבד לישראל (כמו שהוא בזמננו במפעל "אסם", ו"בייגל את בייגל", ו"מעדנות"), יש לוודא שיש בחלק של ישראל בעיסה זו לבדו כשיעור חלה. והיינו אם חלקו של הישראל במניות הוא עשרה אחוזים, יש חיוב הפרשה כשיהיה בעיסה עשר פעמים שיעור חלה.
ולגבי הפרשה מיניה וביה בכה"ג, דעת השו"ע כרא"ש שאפשר, ויפריש כרגיל, ואילו לש"ך (סי שכד סקכ"א), בכה"ג יש להפריש כנגד כל חלק הגוי ועוד מעט (וזה כמובן בלתי ישים במפעלים). ולדעת הגר"א כאשר התערב קמח (כבני"ד) ניתן להקל ולהפריש מיניה וביה.
והשאלה היא, כנ"ל לדרך הראשונה בחברה בע"מ, שאם יקנה הישראל פחות מכשיעור במארז נפרד מחברה זו, ויצרף הכל אצלו (באופן שיהיה שיעור חלה בחלק הגוי שלא הופרש עליו מקודם) יתכן שיתחייב בחלה (והדברים תלויים גם בדברי הרדב"ז והמהרי"ט אלגזי הל חלה סק"י בשאלה האם בכה"ג שיש שותפות עם גוי חייב כל הבצק בחלה או רק חלק הישראל).
כמו כן רצינו לשאול, האם מה שנאמר שנחתום העושה לחלק חייב בחלה הוא גם סיבה לראות את חלקי הגוי שעומדים לחלק ולהימכר באריזות קטנות, כמי שנפטרו בהיותם אצל הגוי (והמדובר כאן אם מחלקים אותם כבצק, ומוכרים אותם קפואים, שחלוקה לאחר האפיה הסכימו הרבה פוס שאינה נחשבת חלוקה).
אודה מאד לכבוד הרב על תשובתו,
האתר אינו מאפשר תשובות הלכתיות ארוכות
בקצרה, על נושא חברה בע"מ דנו הפוסקים רבות. ואין מכירים
בחברה בע"מ כישות עצמית אלא בדיני ממונות
ובכל נושא איסורי היא נחשבת לשותפות, ובמקום ששותפים חייבים אף
חברה בע"מ תהיה חייבת, וה"ה לעניני חלה,
ר' באהלה של תורה ח"א סי' ג
ואפי' שותפות נכרי בחברה בע"מ לא תפטור כיון שיש בשיעור של
ישראל חיוב חלה.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
