עבודה בכרם בארץ ובחוץ לארץ

התשובה

שלום וברכה

א. סתם יינם בימינו נאסר באכילה ולא בהנאה. כך שמבחינה הלכתית כל זמן שאינך שותה את היין אין בכך איסור. לכן אתה יכול לעבוד ביקב כזה אבל בלא שתיה. היו דעות שאסרו לקנות יין ולסחור בו, אבל הרמ"א קכג סעי' א הקל גם במסחר ממש ולא חששו שמא יבוא לשתות או לאכול, ועל כן כל עוד אין העבודה מזקיקה את טעימת היין אפשר להקל.  

ב. בדבר עבודה בכרם של יקב כזה בודאי שאין בעיה אלא א"כ יש כלאי הכרם בכרם וכפי שאפרט לקמן.

ג. לגבי עבודה בכרם שיש בו כלאי הכרם בארץ ישראל. ברור שאסור לזרוע בכרם תבואה וירק. מעיקר הדין האיסור והמלקות הוא שיש חיטה ושעורה ומפולת יד ביחד, אבל הרמב"ם (כלאים ה, ז) כתב שמדין תורה גם אסור לזרוע ירקות או תבואה לצד הכרמים, והעושה כן קדש את הכרם והוא נאסר אלא שאין מלקות על כך. למרות שעיקר האיסור הוא הזריעה אבל כתב הרמב"ם (פ"ה ה"ה) שאפילו בשדה של נכרי בא"י אסור לעבוד, ולא רק זריעה אסרו אלא גם עידור בכרם שיש בו כלאים הדבר נאסר מדברי חכמים, ולא התירו אלא לעקור בכרם כלאים של גוי כדי להוציא את התועבה מארצנו.

אמנם דעת בעלי התוס' והטור היא שמין אחד בכרם מותר בארץ ישראל שלא נאסרו אלא חיטה ושעורה וחרצן, ולפי הסברם היה מקום להתיר לעבוד בכרם בארץ ישראל שלא נזרע חיטה, שעורה במפולת יד, אבל להלכה אנו פוסקים כדעת הרמב"ם שיש איסור גם במין אחד בכרם, ולכן גם יש איסור לעבוד בכרם של גוי (למעט עקירה שהותרה). האיסור לפי הרמב"ם לעבוד עם הגוי בכרמו נובע מכך שאין קניין נכרי להפקיע מקדושת הארץ ולכן יש איסור אפילו בשל נכרי (מדרבנן).

ד. לעניין כרם חו"ל. הרמב"ם (פ"ה ה"ג) כתב שאסרו זריעת כרם בחו"ל מדבריהם. והסביר דבריו (פ"ה ה"ד):

ולמה אסרו כלאי הכרם בחוצה לארץ ולא אסרו כלאי זרעים מפני שכלאי הכרם חמורין הם שאים נזרעו בארץ ישראל הרי הם אסורים בהנייה וכיון שהן אסורין בהנייה בארץ אסרו לזרען בחו"ל.

העולה שאסורה זריעת כלאים (מלשון הרמב"ם משמע שבודאי שני מינים בכרם (חיטה שעורה וחרצן במפולת יד) אבל נראה שלפי הרמב"ם גם מין אחד אסור לזרוע בחו"ל. ואכן הרמב"ם (פ"ח היג) כתב:

אבל בחו"ל מותר לזרוע בצד הגפנים בתוך הכרם לכתחילה, ולא אסור בחוצה לארץ אלא לזרוע שני מיני ירק או תבואה עם החרצן במפולת יד.

נחלקו המפרשים האם מותר לזרוע שני מינים בכרם או שאפילו בכרם נטוע בחו"ל התירו לזרוע רק מין אחד ולא יותר. עיין חוקות הארץ הי"ג אות ג. למרות שהתירו לזרוע ירק בכרם בחו"ל, עדיין הירק אסור באכילה, וכפי שהרמב"ם (פ"ח הי"ד) ממשיך ואומר:

ואף על פי שמותר לזרוע בצד הכרם בחוצה לארץ הרי אותו הירק הזרוע שם אסור באכילה ואפילו בחוץ לארץ.

דהיינו יש אפשרות לזרוע בכרם בחו"ל אבל הירק נאסר באכילה. נשאלת השאלה האם נאסרו באכילה רק שני מינים וחרצן בכרם ובמפולת יד או אפילו מין אחד בכרם בחו"ל ג"כ נאסר באכילה (למרות שהותר בזריעה). הרדב"ז (פ"ח הי"ד) הקשה:

וא"ת...

לפי הסבר זה בחו"ל נאסרו באכילה רק כשיש שני מינים וחרצן ומפולת יד ביחד, אבל כל אחד לחוד לא נאסר בחו"ל כלל. כך כתב הרמב"ן והריטב"א (קידושין לט ע"א) וכן הרמ"ה שהובא בדברי הרא"ש.  אולם הרמב"ן (קידושין לט ע"א) כתב שמדברי הרמב"ם נראה אף בחיטה וחרצן בלבד ג"כ נאסר.

הרדב"ז כתב שהדיון אם מותר לאכול את הנזרע בכרם בחו"ל, הוא מעלה שאלה האם לזורע עצמו שלא ראה את הלקיטה מותר לאכול או אסור.

הרמ"א סי' רצו סעי' סט כתב:

ואף על פי שמותר לזרוע הירק בצד הכרם בחוצה לארץ, הרי אותו הירק הזרוע שם אסור באכילה, ואפילו בחוצה לארץ, והוא שיראה אותו לוקט ומוכר, אבל ספיקו מותר.

 הגה: וי"א דהואיל ומותר לזרוע ירק בצד הגפנים בח"ל, מותר לאכול אותו ירק גם כן (הגהות מיימוני פ"י מהלכות מ"א ותה"ד סימן קצ"ד). ואין לחוש אלא במקום דאיכא למיחש שנזרע ב' מיני ירק או ב' מיני תבואה עם חרצן במפולת יד (מרדכי פרק קמא דקדושין); ועל כן נהגו להקל במדינות אלו בירקות הנמצאים זרועות בכרמים, כי לא שכיח שנזרעו באיסור. 

אנו לומדים שהרמ"א הכריע בחו"ל כדעת הרמ"ה והטור והרא"ש שלא נאסר בארץ רק שני מינים וחרצן ומפולת יד, אבל במין אחד אפשר לזרוע לכתחילה. והרמ"א הכריע כדעה שבחו"ל אפשר להקל ולא לאסור ירקות שגדלו בכרם.

א"כ נראה שאנו פוסקים בחו"ל להקל באכילת ירק אחד בכרם.

עד כאן הדיון היה על אכילת ירק בכרם בחו"ל וראינו שהרמ"ה הכריע כדעה שלא אסרו אלא חטה ושעורה וחרצן במפולת יד, אבל שאר דברים הקלו.

לעניין עבודה בחו"ל כתב הרדב"ז (פ"ה ה"ה) וז"ל:

ומדברי רבינו נראה דאפי' בחו"ל אין עודרין עם הגוי בכלאי הכרם כיון דאיכא איסורא לדידן מדרבנן מיהת. ותמהני על הטור כיון שכותב כל הדברים הנוהגים בחו"ל למה לא כתב אין עודרין עם הגוי. ואפשר שהוא סובר דלא נשנית אלא בא"י דאסירי בהנאה לדידן מן התורה.

העולה לעניין עבודה בכרם כלאים אם אנו פוסקים כדעה שמין אחד בכרם מותר באכילה ובזריעה בודאי שהתירו לעבוד בכרם כזה. ולכן כיוון שהקלנו לעניין אכילה גם לעניין עבודה בחו"ל יש להקל ואפשר לעבוד בכרם שיש בו כלאים אם זה לא היה ביחד. וכאן שזה גדל מאליו בודאי שאפשר להקל ולעבד בכרם כזה בחו"ל.

נעבור כעת על שאלותך:

• א. מותר לעבוד ביקב שעושה סתם יינם ובלבד שלא ישתה.
• ב. מותר לעבוד בכרם של יקב כזה ויש להזהר מכרם שהוא כלאים.
• בארץ ישראל אין לעבוד בכרם שיש בו כלאי הכרם, ואפילו שיש רק מין אחד בכרם (ואפילו בכרם של גוי) ג"כ אין לעבוד בו ורק התירו לעקור.
• ג. בחו"ל אסור לעבוד אפילו בכרם של גוי אם יש שני מיני ירק או תבואה וחרצן ומפולת יד. אבל מותר לעבוד בכרם שיש בו רק מין אחד או שלא נזרע במפולת יד ואם גדל מעצמו אין מפולת יד ולכן מותר לעבוד בו.
• ד. בא"י אם מכסחים לפי פריחת הגפן והמינים עלו מאליהם, אפשר להקל שלא נאסר הכרם, אבל אסור לזרוע אפילו מין אחד בכרם.

בברכת התורה והארץ

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ