התשובה
אנו פוסקים כדעת הרמב"ם, וכפי שכתב החכמת אדם עצמו פרק י"א הלכה א' שלדעת הרבה פוסקים הוא מדרבנן, וכן הכריע הרמ"א (שלא סעי' ב) שכתב שלא נהגו כסוברים שתרומות ומעשרות בזמן הזה הם מהתורה, וכן כתב הגר"א, פאת השלחן, הרב קוק, החזון איש, שכולם הסכימו על המנהג בארץ ישראל שתרומות ומעשרות הם מדרבנן בגלל שבעינן ביאת כולכם. ומה שכתב שם החכמת אדם כבר העירו על כך שאפילו הספקות יש ללכת בהם לקולא, וכמבואר באריכות בהקדמה לשבת הארץ פ"ט. על כן המנהג הוא הקובע בארץ ישראל ואין קדושה בזמן הזה לעניין תרומות ומעשרות ודברים שצריכים ביאת כולכם אלא מדרבנן. ברור שקדושת במעלת ארץ ישראל, כגון, קבורה ונבואה אינם שייכים לנדון שהרי הם קשורים לאברהם אבינו, ואילו הדיון הוא רק על מצוות התלויות בארץ.
בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
