ירידה מהארץ

התשובה

שלום וברכת ד' עליך.

לגבי האיסור לצאת לחו"ל, כתב הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ה ה"ט):
אסור לצאת מא"י לחו"ל לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה.
מספר נימוקים נתנו לדין זה יש מסבירים בגלל קדושת הארץ, יש מסבירים בגלל המצוות, ועוד נימוקים שונים, אולם לדין לשון הרמב"ם והשו"ע מחייבים אותנו.

לגבי הנסיעה לקברי צדיקים בספר שדה הארץ (ח"ג אבהע"ז סי' יא) כתב שאם יוצא על מנת לחזור ולא יתבטל מלימודו - מותר לצאת לחו"ל על מנת להשתטח על קברי צדיקים. ובספר שדה חמד (אסיפת דינים, מערכת א"י אות א) כתב שראה הרבה מתבטלים מת"ת בהליכתם, ולכן אין ראוי לנהוג כן.
מרן הרב קוק זצ"ל (משפט כהן סי' קמז) כתב על דברים אלו:
אולי י"ל שעל קברי אבותיו ורבותיו, אף שהם קטנים במעלה נגד צדיקי ארץ הקודש הקבורים שם, מ"מ אולי מתוך דקריבא דעתייהו יותר לגבי', א"כ יותר ירבו בתפילה, נמצא שיש בזה מצוה יותר גדולה. מ"מ אין הדבר ברור כלל לענ"ד לומר, שלא תספיק אהבת אבות העולם ישני חברון עד שנצרך לצאת ע"ז מא"י לחו"ל. ומה טובו דברי הגאון המחבר שליט"א (שדה חמד, זצ"ל) דבת"ח, דמתבטל מת"ת - המניעה טובה, והכל לשם שמים.
כל הדיון הוא האם ישנה תועלת בהשתטחות על קברי צדיקים בחו"ל. אולם כל זה שייך במציאות הגורמת להתקרב אל הקב"ה, וקבלת תפילות האדם. אבל נסיעה שעיקרה לנופש ובדרך אגב גם הולכים לבקר קברי צדיקים, הרי שזה בודאי לא הותר.

לגבי נסיעה להופעה בחו"ל נראה לי שיש להתיחס לכך כאל סחורה שהותר לצאת בעבורה לחו"ל. על גאוה יהודית אינני יודע היכן נזכר שיש צורך להתגאות בכשרונתינו, אדרבא "ואת צנועים חכמה".

בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי