התשובה
שלום רב,
א. לגבי השאלה הראשונה הדעה הראשונה שמובאת ב שו"ע יו"ד סי' רצד סעי' ה היא היא דעת הרמב"ם שאין אומרים עד ט"ו בשבט אלא כשהקלנו עליה בתחילתה אך אם לא הקלנו עליה כגון שנטע באלול די בשלוש שנים ואין צורך לחכות לט"ו בשבט. בהמשך כותב השו"ע ויש אומרים דלא שנא, לאמור שלעולם י שלחכות עד ט"ו בשבט וכך נוהגים.
ב. אתה צודק שהיה צריך להיות עד ט"ו בשבט תשס"ו, וראוי גם לציין שהכוונה היא שהפירות שיחנטו לאחר ט"ו בשבט תשס"ו הם מותרים (רבעי) אך הם מבשילים רק כמה חודשים לאחר מכן.
בברכת התורה והארץ,
יואל פרידמן