מהו הסדר ובנוסח של חילול פירות נטע רבעי

התשובה

שלום

להלן פירוט כיצד מחללים נטע רבעי ונוסח ההפרשה (מתוך ספר הלכות הארץ עמ' 145-146, בהוצאת המכון)

1. בימינו אי אפשר לאכול את פירות נטע רבעי בירושלים, מחמת טומאת האדם וטומאת הפירות[3] – ולכן פודים אותם[4] ומחללים אותם על מטבע, שנאמר 'קדש הלולים – קדש חילולים'.[5] כמו כן בימינו החילול אינו על שווי הפירות,[6] אלא על מטבע השווה פרוטה.[7]

2. לצורך חילול נטע רבעי, אפשר להשתמש במטבע המיועד לחילול מעשר שני.

3. הברכה שמברכים על חילול נטע רבעי היא: 'אשר קדשנו במצוותיו וציונו לפדות נטע רבעי'.[8] ואם מחלל את הרבעי של כרם (חמישה עצים לפחות)[9] מברך 'לפדות כרם רבעי'.[10]

4. מי שמחלל את פירות הרבעי שלו על מטבע שלו (או של 'בית האוצר'), צריך להוסיף רבע[11] מערך הפירות (חומש).[12] הנוסח שיש לומר הוא כדלהלן: 'פירות הרבעי בתוספת רבע מערכן מחוללים, כל דרגת חיוב על פרוטה ורבע בנפרד, במטבע המיועדת לכך בשבילי'.[13]

5. לאחר חילול הרבעי אומר:[14] 'ריבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שבזמן שבית המקדש קיים היו פירות רבעי להקדש,[15] ועכשיו שאין בית המקדש קיים, יהי רצון מלפניך שתהא פרוטה זו להקדש וייצאו פירות אלו לחולין'.

[3] כדין מעשר שני, שאינו נאכל היום אפילו בירושלים, כי אין מזבח, עי' רמב"ם, הל' מע"ש פ"ב ה"א. כמו כן היום כולם בחזקת טמאי מתים, עי' בכורות כז ע"ב; ביאור הגר"א, סי' שלא ס"ק לו.

[4] ואי אפשר לפדות נטע רבעי לפני שהפירות הגיעו לעונת המעשרות, עי' רמב"ם, הל' מע"ש פ"ט ה"ב; ועי' כס"מ לרמב"ם שם. לעניין הגדרת עונת המעשרות, עי' הל' תרומות ומעשרות פי"א סעי' א-ב.

[5] ירושלמי, מעשר שני פ"ה ה"ב (מהד' האקדמיה ללשון העברית, עמ' 305 שו' 28).

[6] שאילתות דרב אחאי גאון, פ' קדושים סי' ק, ד"ה שאילתא; רמב"ם, הל' מאכלות אסורות פ"י הי"ז, והל' מע"ש פ"ב ה"ב; ספר התרומה, הל' ארץ ישראל (עם תשלומי התרומה תשע"ו) עמ' 178, והערה פז; וכן נפסק בשו"ע, יו"ד סי' רצד סעי' ו.

[7] כיום (תשע"ו) הפרוטה שווה בערך 6 אגורות. ערך הפרוטה משתנה מזמן לזמן, ולכן יש לבדוק מדי פעם את הערך העדכני שלה; ועי' לעיל הלכות תרומות ומעשרות פרק ה/ד; וראה באתר מכון התורה והארץ, לפי הכתובת להלן, את עדכון ערך הפרוטה;

ערך פרוטהtoraland.org/

[8] עי' עולת ראיה א עמ' שנג; ועי' בהערות הרב צבי יהודה קוק, עולת ראיה ב, עמ' תטז-תכ; ויש אומרים שיש לברך 'על פדיון', עיי"ש.

[9] עי' כלאים פ"ד מ"ו, שמספר העצים המינימאלי של כרם הוא חמישה עצים בצורה של 'שתים כנגד שתים ואחד יוצא זנב'.

[10] יש מי שכתב בנוסח הברכה: 'כרם רבעי': רא"ש, הל' ערלה סי' ט; אבודרהם, ברכת המצוות (ירושלים תשכ"ג, עמ' יט). והרבה פוסקים לא הזכירו את המילה רבעי: שאילתות דר' אחאי, פ' קדושים שאילתא ק; הלכות גדולות, הל' ערלה סי' ו (מכון ירושלים, עמ' קיד); ספר האשכול, הל' ערלה (הוצ' מקיצי נרדמים, ירושלים תפרי"ח, ח"ב עמ' 25-24); שו"ת הריטב"א, סי' קמה (הוצ' מוסה"ק עמ' קעב); כפתור ופרח, פרק נג (הוצאת בית המדרש להלכה בהתיישבות, עמ' רלב); בית יוסף, סי' רצד.

[11] בלשון תורה ובלשון חז"ל – 'חומש', השווה לרבע מן הקרן; עי' ב"מ נד ע"א, וברש"י שם, ד"ה הוא.

[12] רמב"ם, הל' מע"ש פ"ט ה"ב.

[13] מתוך נוסח הפרשת תרומות ומעשרות של 'בית האוצר'.

[14] אורחות חיים, הל' ערלה (ח"ב, מהד' שלזינגר, ברלין תרס"ב, עמ' 216); ספר כלבו, סי' צב (מהד' דוד אברהם, ח"ה עמ' תשכח); דרכי משה, יו"ד סי' רצד; נטע הלולים, עמ' יט.

[15] אין הכוונה להקדש אלא קודש, שכן רבעי נחשב ממון גבוה, עי' רמב"ם הל' מע"ש פ"ט ה"ב.