התשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
כיוון שהרב קוק והחזו"א זצ"ל הכריעו שאין להקל כדעת המל"מ בנידון זה, וכך נהגו בארץ ישראל, נראה שאין לצרף אלא בספקות גדולים מאד.
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
חקלאי שומר תורה שאלני.
יש שכתבו שכל ספק בערלה לאסור, כי ערלה דאורייתא. אך האם לא מתחשבים במשנה למלך (בהלכות מאכלות אסורות, י, יא) שכתב: מי שסובר שתרומה בזה"ז מדרבנן אז ה"ה ערלה, ובספק מותר [גם בא"י]. והביאו ארץ החיים, רצג. ארעא דרבנן, כ, שכא.
ולכאורה זה שיקול הלכתי כבד מאוד? מה דעת כבודו?
בס"ד
שלום וברכת ד'
כיוון שהרב קוק והחזו"א זצ"ל הכריעו שאין להקל כדעת המל"מ בנידון זה, וכך נהגו בארץ ישראל, נראה שאין לצרף אלא בספקות גדולים מאד.
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון