התשובה
שלום
על מנת לחשב שלוש שנות ערלה של שתיל, עליו להיות כל התקופה מחובר לקרקע , דהיינו מונח בעציץ נקוב (קוטר 2.5 ס"מ) המונח ע"ג קרקע ולא על גבי משטח מנתק.
לכן אף שהשתיל בוגר כל עוד אין אנו יודעים את עברו אין להתחשב בגילו הבוטני.
ולכן אם היה השתיל בידך לפני כט אב תשע"ז והוא אכן נקוב ומונח כל הזמן ע"ג הקרקע , הרי שהרווחת שנה וניתו לחשב את השנה הזאת כשנה ראשונה לחשבון שנות ערלה ובא ' תשרי תשע"ח תחל שנה שניה ובא' תשרי תשע"ט תחל שנה שלישית ותתסתיים בטו שבשט תש"פ וכל הפירות שיחנטו מטו בשבט תש"פ כבר לא יהיו בגדר ערלה.
וזאת בתנאי שבשעת השתילה בקרקע האדמה שסביב השתיל לא יתפורר.
(הוראות שתילה מבוקרת ניתן למצוא בספר הלכות הארץ בהוצאת המכון)
אך אם השתיל הגיע לידך לאחר כט אב תשע"ז או שלא היה נקוב או שלא היה מונח בודאות על גבי הקרקע. הרי אין להחשיב שנת תשע"ז כשנה אלא שנת תשע"ח תהיה שנה ראשונה ושנת תשע"ט שנה שניה , תש"פ שנה שלישית ורק פירות שיחנטו לאחר טו בשבט תשפ"א ייהיו מותרים ולא יהיו באיסור ערלה.
הפירות שעל השתיל עכשיו הם ג"כ בחשש ערלה , שהרי יש לחשוש ששנה ראשונה היה מונח על גבי משטח מנתק ובשנה שניה שלישית ורביעית היה מונח על גבי קרקע ולכן יש בו חשש ערלה.