הסתמכות על רשימות אחוזי ערלה בפירות הנקנים בשווקים

התשובה

שלום וברכה

אנו נוקטים שאין משמעות מעשית לטבלת אחוזי הערלה המתפרסמים ,הואיל והם מסתמכים על נאחוזי טיעות עצים ולא על אחוזי שיווק פירות לשוק. כידוע יש פיקוח הדוק של מערכת הכשרות של הרבנות הראשית שפרות ערלה לא יגיעו לרשתות השיווק הגדולות כמו כן יש הרבה מגדלים שומרי תורה ומצוות שאינם משווקים את פירות הערלה לשווקים. ולכן הלכה למעשה אנו נוקטים כדלקמ"ן:

סיכום והנחיות מעשיות

1. יש לקנות פירות בשווקים מפוקחים על ידי מוסד כשרות ('ללא חשש ערלה') או ברשתות גדולות, שכאמור רובן מפוקחות ויש בהן השגחה.

2. מי שכבר קנה פירות בשוק, בחנות שאין בה השגחה (בדיעבד), או לחילופין מי שגר במקום שאין שם חנות עם השגחה, ואין שם רשת גדולה (לא מצוי), יכול לסמוך על הדעות שפירות השוק נחשבים 'פריש', ומותר לאכול אותם. אמנם בפירות בכירים או אפילים (פירות מתחילת עונה או מסוף עונה) וכן בפירות אקזוטיים, יש להקפיד יותר, ואין לאכול פירות אלו, כי החשש שיש מהם פירות ערלה גדול יותר.

3. מי שקיבל פירות מאדם שמגדלם בגינתו ואינו יכול לברר האם הפירות כבר אינם ערלה (או שלא נעים לו לברר זאת) – אסור לו לאכול את הפירות, כי אז נחשבים הפירות 'קבועים'.

להלן קישור למאמר על הסתמכות על טבלת אחוזי ערלה בפירות:  הסתמכות על רשימות אחוזי ערלה

בברכת התורה והארץ

אברהם סוחובולסקי