דין אתרוג שניטע בתשרי תשע"ט מה דינו בסוכות תשפ"ג

התשובה

שלום

נאמר בגמ' ראש השנה דף יד עמוד ב
אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים, ולירק בדרך אחד. שוה לאילן בשלשה דרכים: לערלה, ולרבעי, ולשביעית. ולירק בדרך אחד - שבשעת לקיטתו עישורו, דברי רבן גמליאל. רבי אליעזר אומר: אתרוג שוה לאילן לכל דבר. 

ובהמשך הגמ' שם  דף טו עמוד ב
אתרוג אחר לקיטתו למעשר, ואחר חנטה לשביעית. ורבותינו נמנו באושא: אחר לקיטתו, בין למעשר בין לשביעית. איתמר, רבי יוחנן וריש לקיש אמרי תרוייהו: אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית - לעולם ששית. כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית, אפילו כזית ונעשית ככר - חייבין עליה משום טבל. 

נמצנו למדים שלעניין שנות ערלה ונטע רבעי אתרוג כאילן שהחנטה היא הקובעת ולא הלקיטה .

לאור זאת : שנת תשעט היתה שנה ראשונה לחשבון שנות ערלה, תשפ שנה שניה, תשפא שנה שלישית והיא נמסתיימת בטו בשבט  תשפ"ב. וכל מה שחנט לאחר טו בשבט תשפ"ב כבר אינו באיסור ערלה אלא הוא פרי של שנה רביעית שקדוש בנוסף לקדושת שביעית אף בקדושת 'נטע רבעי' ויש לחללן קודם השימוש בו.

בברכת התורה והארץ

אברהם סוחובולסקי