כבוד הרב.
הרי הקדוש ברוך הוא סירס את הלווייתן ואת נקבתו השמיד או המליח כדי שלא יתרבו ולא יהרסו את העולם. אם כן, אפילו סיבה יש למעשה הסירוס הנ"ל, ולא סתם מתוך חס וחלילא קפריזה או שרירותיות או עריצות של בורא אלא מתוך כוונה יפה.
והנה כאן מזדמן לנו ללכת בעקבות הבורא, ואפילו להציל את חייהן של הנקבות ולא להמליח אותן...
וכבוד הרב אומר - סירוס כימי מותר וסירוס בניתוח אסור. כבוד הרב - הרי המילה "הורמונלי" אינה מופיעה בשום מקום - אולי רק בשנים האחרונות יימצא משהו. היכן כתוב שהתורה מתירה סירוס הורמונלי ואינה מתירה סירוס ממש של חיות ?
עם זאת אני מעריכה מאוד את רצונו של כבודו לעזור ולמצוא פיתרון.
עם כל זאת - אני חושבת שמי שכתוב עליו שהוא מפרנס מקרני ראמים ועד ביצי הכינים ושולח לקיים את ברכתו ומצוותו זו דווקא את הירוקים החילונים לעשות הפגנות למען הסביבה והחיות הנכחדות ואת הנשים החילוניות של תל אביב (כמותי למשל) ולמעשה בכל הארץ להוציא מכספן ולהאכיל חתולים ברחובות ובגנים - למרות שיש אנשים שמבזים אותן ומקללים אותן ומכנים אותן במילות גנאי כמו משוגעות ומטורפות וכולי - והוא הבורא כך מוצא דרך למכלכל את מעשיו - דורש מחשבה חוזרת מצדך ומצדם של כל חבריך שמתעמקים אולי רק במילה הכתובה. ובסופו של דבר הרי כן יהיה סירוס רחמני של בעלי החיים האומללים שמסתובבים ברחובות ללא מזון או פיקוח או השגחה. מדוע תעמיד עצמך על מחצית הדרך ? סירוס כימי כן וסירוס אמיתי לא ?
המדרש הזה אין לו שום קשר להלכות סירוס ואנו נוהגים את המותר עפ"י ההלכה ולא יותר.
"סירוס" הורמונאלי אינו סירס ממש אלא עיקור זמני. אין בו שום חיתוך והוא אינו כואב. הוא מזכר בתלמוד בשם "כוס של עקרין"
לגבי צער בעלי חיים כיון שאף אחד מהחסים עליו אינו מרגיש ממש את צערו אלא משוה זאת לצער האדם, אף אחד אינו יודע אם בעל החיים מצטער מסירוסו יותר מכך שיולדו לו עשרה גורים וחמישה או יותר ימותו. ולכן כל החשבונאות לגבי תנאי החיים של החתולים אינה במקומה. ויותר טבעי להניח לבעלי החיים כמות שהם.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
