התשובה
עי' בב"י (סי' תר) שפסק אחר מנהג העולם שאע"פ שהם קדושה אחת
בכ"ז מחמירים להגיד שוב זמן על היום. אבל על השופר לא נהגו
וכנראה סמכו למעט בברכות ולסמוך על הזמן בקידוש. (אע"פ שדעת
רש"י ובני אשכנז לברך אף על השופר זמן.
כיצד ניתן להבין את דעת מרן, שפוסק שביום השני מברכים
שהחיינו על קידוש, ולא על השופר?
עי' בב"י (סי' תר) שפסק אחר מנהג העולם שאע"פ שהם קדושה אחת
בכ"ז מחמירים להגיד שוב זמן על היום. אבל על השופר לא נהגו
וכנראה סמכו למעט בברכות ולסמוך על הזמן בקידוש. (אע"פ שדעת
רש"י ובני אשכנז לברך אף על השופר זמן.