התשובה
אכן "כל נדרי" אינה תפילה אלא התרת נדרים לכן היא נעשית לפני
כניסת החג כשעדיין חול. עיין בפסקי הרא"ש בסוף מס' יומא (סי' כח)
הובאו שתי דעות של הראשונים בתכלית אמירת 'כל נדרי'. שיטת ר"ת
שעיקרם תנאי להבא שאם ישכח בשעה שישכח הנדרים לא יחולו. וע"כ
הוא תיקן את הלשון שהיתה נהוגה מעבר לעתיד. ושיטת הרא"ש עצמו
שנתקן על נדרים שלשעבר ולהינצל מהעונש על ביטולם. ולפי שתי
השיטות כל נדרי הוא בעצם התרת נדרים על הרבה נדרים של כ"א
ונאמרת ביחד.
בגלל הספק במשמעות האם לשעבר או לעתיד תוקן בדורות האחרונים
נוסח מפורש יותר הנאמר בערב ר"ה והמכיל התר לשעבר ואחריה
תנאי לעתיד
בכל זאת מנהג אמירת "כל נדרי" בכניסת יוהכ"פ נשאר בעינו
בגלל הקשר הרעיוני שבין התרת נדרים לתשובה כמבואר בזוה"ק פר'
משפטים (קטז ע"א) פנחס (רנה ע"א).
זאת כנראה גם הסיבה ללחן המיוחד המכניס את המתפללים לאוירת
היום הקדוש.
