הלכות ראש השנה

התשובה

שאלה 1

מהם המנהגים בראש השנה ומדוע נוהגים אותם?

 

תשובה
רבים הם המנהגים בר"ה, כגון אכילת סימנים: כרתי, רוביא, סילקא וכן תפוח בדבש, ועוד מנהגים שונים. כל המנהגים הונהגו כדי שאדם יחשוב על תכניהם, יזכיר ביום הקדוש את התפילות הרצויות לשנה החדשה, ויבוא להתפלל לפני הקב"ה שיכרתו שונאיו או יסתלקו וכדומה. הכול בא להזכיר לאדם שירבה בתפילה.

 

שאלה 2

האם אפשר לברך 'שהחיינו' בליל ראש השנה על זיתים חדשים שנכבשו (נעשו חמוצים) לפני כחודש?

 

תשובה
ברכת 'שהחיינו' על פרי שמצוי כל השנה בשוק, תלויה בשאלה האם ניכר טעמו השונה של הפרי החדש. אם כן, אפשר לברך עליו 'שהחיינו', אך אם אין הבדל בין טעם הפרי החדש לישן, אין לברך עליו 'שהחיינו'.

 

שאלה 3:

האם אפשר להשתמש בכרתי (פורו-לוף) מגידול רגיל, או חייבים להשתמש בכרתי מגידול ללא תולעים, בהשגחה ובפיקוח?

תשובה
לפי המחקרים שבידינו, בכרתי (לוף) יש חרקים, הן זבובי המנהרות שאינם יורדים בשטיפה, והן תריפסים קטנים רבים המצויים בבצל עצמו, על כן יש להשתמש רק במוצרים שגודלו תחת פיקוח שהם ללא חרקים, וכן כדאי לדאוג למוצר נקי משאריות חומרי הדברה. כרתי שגדל בשטח פתוח, מאוד קשה לבדוק ויש בכך טרחה רבה. אמנם אכילת סימנים בראש השנה היא מנהג בישראל, אולם חומרת אכילת שקצים ורמשים רבה היא. עדיף לא לאכול, ולא להיכשל חלילה באיסור תולעים.

 

שאלה 4

למה מכסים את השופר לפני התקיעות בראש השנה וביום הכיפורים?

 

תשובה
מכיוון שאומרים פסוקים ותפילות, ומשתהים בקיום המצווה. על כן מכסים את השופר בזמן אמירת הפסוקים, ומגלים אותו לפני הברכות על התקיעה.

שאלה 5

האם אדם עיוור יכול לשמש בעל תוקע בראש השנה וביום הכיפורים?

 

תשובה
לרוב הדעות, עיוור חייב בכל המצוות מן התורה, מלבד דעת רבנו ירוחם, שחייב בהם מדרבנן. עיין 'כף החיים' (סי´ תקפט אות ו), שכתב שסומא מוציא ידי חובה, ולכן יכול לתקוע בשופר בראש השנה. (תקיעה במוצאי יום הכיפורים  היא מנהג, וודאי שעיוור יכול לתקוע).

שאלה 6

אני מתחבר לתורת רבי נחמן וזה מאד מחזק אותי במשך השנים, ברצוני לדעת מה כבודו חושב על נסיעות לאומן לראש השנה, ועל נסיעות לשם בימים רגילים?

 

תשובה
טוב שאתה מתחבר לצדיקי אמת, אולם יש עדיפות לתפילה בארץ ישראל, אשר כל התפילות עוברות דרכה 'והתפללו אליך דרך ארצם', על פני תפילה בחו"ל. וכן נראה לי שיש מקומות כגון ישיבות, מערת המכפלה בחברון, קבר רשב"י במירון, ומקומות רבים וטובים, שהתפילה בהם מסודרת ומנוהלת כדין.

                          
שאלה7

בעז"ה נחגוג את ערב ראש השנה עם משפחת אשתי בעיר (רעננה) הסמוכה לעיר שאנו גרים בה (כפר סבא), כדי לא להכביד באירוח, אנו רוצים לחזור ברגל בערב החג לביתנו בעיר הסמוכה, האם מותר הדבר?

תשובה
גם ביום טוב קיים איסור יציאה מחוץ לתחום. מותר ללכת אלפיים אמה (1 ק"מ) מקצה העיר. על כן יש להתייעץ עם הרבנים או אנשי המועצה הדתית בכפר סבא או ברעננה על מיקום העירוב בערים אלו, שכן העירוב מהווה ציון של קצה העיר מבחינה הלכתית.

 

שאלה 8

כמנהג ירושלים אנו מתכננים, בלי נדר, לעלות להר המנוחות, שם קבורים כמה קרובי משפחה.

האם אפשר לעלות לבית העלמין בערב ראש השנה, והאם אפשר לעלות גם לקבר אדם שנפטר באותה שנה?

 

תשובה
אפשר לעלות לבית העלמין בערב ראש השנה. אמנם יש נוהגים שלא לעלות במשך השנה הראשונה לפטירה, הנוהגים כך אינם עולים גם בערב ראש השנה. אלו שעולים במשך השנה הראשונה, עולים גם בערב ראש השנה. צריך להדגיש שהעלייה לבית העלמין הינה מנהג ולא חובה, ומטרתה לשבר את לבנו, ולחוש את סופיות גוף האדם ואפסותו, בתור הכנה לימי הדין. כמו כן מטרת המנהג להתפלל לפני הקב"ה בזכות הצדיקים הקבורים שם, אבל אין מספרים בשבח הנפטרים, בערב ראש השנה.