התשובה
הרב הראשי לא מכר את החמץ הפרטי של אזרחי המדינה. הדבר
אינו בסמכותו. רק מינוי אישי של הרב ע"י בעלי החמץ מועיל למכור
את החמץ, כמו כל נכס ממוני אחר. הרב הראשי מכר רק את החמץ
של מדינה עצמה כגון מחסני חרום וכדו'.
אבל דבש סגור אין בו חמץ וע"כ אף שלא נמכר אינו חמץ לאחר
הפסח ומותר לאוכלו.
וכן לגבי לגבי שאר הדברים שאינם חמץ בעצמם אלא השתמשו בהם
בחמץ כגון כגון צנצנות של ריבה או שאר מיני מאכלים שאין בהם חמץ
ממש אלא יש רק חשש שנגעו בחמץ אע"פ שאין להשתמש שהם בפסח
מכיון שאינם חמץ מותר לאוכלם אחרי פסח.
