התשובה
זו לא מחלוקת קוטבית. שניהם יוצאים מהנחה שבכל בית חייב לשרור מנהג אחד.אם זה מדין מקום או מדין בית משותף אין כל כך נפק"מ.
לשניהם האישה יכולה לשמור על מנהגיה כל עוד אינם מפריעים לשלום הבית
שלום לכבוד הרב שליט"א,
בפניני הלכה על פסח פרק ט סעיף ג כתב הרב מלמד בעניין בני זוג מעדות שונות לעניין מנהג קטניות וז"ל: "והוסיף לבאר הרב פיינשטיין (אג"מ או"ח א, קנח), שדין האשה כדין מי שעובר לגור במקום שהכל נוהגים בו באופן שונה מכפי שהיה רגיל, שאם בכוונתו לגור שם תמיד, עליו לבטל את מנהגיו הקודמים ולנהוג כמנהג אנשי מקומו החדש (עפ"י שו"ע יו"ד ריד, ב; או"ח תסח, ד, מ"ב יד). וכן אשה שנשאת לבעלה, הרי היא כמי שעברה לביתו לתמיד, ולכן עליה לנהוג כמנהגיו."
והנה קראתי בספרו של הגרז"נ גולדברג שליט"א דרכי הפסק שמצטט מהספר מעדני שלמה לגרש"ז הרב אוירבך: "שאישה אחר נישואיה צריכה לנהוג כמנהג הבעל בין לחומרא ובין לקולא, והטעם הוא לא מדין מי שהלך ממקום למקום שמקבל עליו את מנהגי המקום שבא אליו, אלא מהטעם שהיא משועבדת לבעלה (ואינה צריכה התרת נדרים), וכיוון שמקור החיוב הוא השעבוד ולא מנהג המקום, רשאי הבעל למחול לה. ומעשים בכל יום שהבעל מוחל לאשתו שתמשיך להתפלל בנוסח שהיא רגילה בו..."
ואם כן זהו מחלוקת בין הרב פיינשטיין זצ"ל ולגרש"ז זצ"ל שהנפק"מ היא לקולא או לחומרא.
ושמעתי בשם הרב אליהו זצ"ל שפסק שהאישה רשאית לאכול קטניות שלא בפני בעלה ואם כן דעתו היא דעת פשרה בין שתי השיטות של הרב פיינשטיין זצ"ל ושל הרב הרב אוירבך זצ"ל. מה דעת כת"ר?
זו לא מחלוקת קוטבית. שניהם יוצאים מהנחה שבכל בית חייב לשרור מנהג אחד.אם זה מדין מקום או מדין בית משותף אין כל כך נפק"מ.
לשניהם האישה יכולה לשמור על מנהגיה כל עוד אינם מפריעים לשלום הבית
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
