התשובה
שתי תשובות לשאלתך:
כתב השולחן ערוך (יו"ד סי' שמה ס"ה): "כל הפורשים מדרכי צבור,
והם האנשים שפרקו עול המצות מעל צוארם, ואין נכללים בכלל ישראל
בעשייתם, ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות, אלא הרי
הם כבני חורין לעצמן כשאר האומות, וכן המומרים והמוסרים, כל אלו
אין אוננים ואין מתאבלים עליהם, אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשים
לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים". ונראה לומר שהרשע
בהגדה ש"פ שהוא ככופר בעיקר, הוא דוקא מי שהרחיק עצמו מעם
ישראל בכל התחומים הללו. אבל מי שהוא מבני בניהם של אברהם
יצחק ויעקב ומכליל עצמו בעם ישראל, ומשתתף בשמחותיו ובצרותיו,
אע"פ שהוא אינו מקיים את כל מצוות התורה עדיין שם ישראל עליו.
ועוד, חכמים במדרש ואחריהם הפרשנים מבינים את התשובה לרשע
כתשובה חינוכית של תוכחה מגולה ואהבה מסותרה, וכן לגבי דורנו
עם כל גילוייו הקשים, אין לראותם כיוצאים מכל האומה, אלא כראויים
לתשובה שתביאם להתקרבות.