התשובה
שלום
שיעור נתינת מתנות לאביונים:
כתב הבן איש חי (שנה א פרשת תצווה) סעיף טו
חייב כל אדם ליתן שתי מתנות לשני עניים לפחות וכל המרבה ברוך יהיה. והשיעור הוא :אם נותן אוכל צריך שיהיה בו שלוש ביצים... ואם מעות שיעור שיקנה שלוש ביצים....
כתב המשנה ברורה סימן תרצד ס"ק ב
(ב) ליתן לפחות וכו' - ורשאי ליתן מאכל או מעות ולא מצאתיו כעת כמה יהיה שיעור מתנות [פמ"ג] ובחידושי ריטב"א כתב אפילו שתי פרוטות דשוה פרוטה חשובה מתנה אבל לא בפחות. אם החליף סעודתו בשל חבירו [א] יצא ידי מתנות וע"כ עני המתפרנס מן הצדקה יתן שתי מתנות לשני אביונים ויחזרו הם ויתנו לו [פמ"ג] עוד כתב נ"ל דלכתחלה צריך ליתן לאביון דבר הראוי ליהנות ממנו בפורים מאכל או מעות שיוכל להוציא בפורים:
(ג) שתי מתנות - זהו מדינא אבל באמת מוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים יתומים ואלמנות ודומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהשיב לב נדכאים [רמב"ם] והנה השתי מתנות [ב] צריך ליתן משלו ולא משל מעשר וההוספה שמוסיף יוכל ליתן משל מעשר:
זמן סעודת פורים:
נהגו לאחר חצות היום לאחר צפילת מנחה, וכן כתב שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצה סעיף ב
'ונוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה'.,
אכן מנהג המקובלים לערוך סעודה בשחרית (לאחר קיום מצוות היום קריאת המגילה ומשוח מנות ומתנות לאביונים)
בברכת התורה והארץ
אברהם סוחובולסקי
