התשובה
בפשטות צריך שיעור כדי מנה לכל שותפות במשלוח מנות,
היינו לכל משפחה ששמו רשום על מנתה צריך שיהא לו בו שיעור מנה
(ושווי המשלוח לאותה משפחה צריך להיות בהתאם למספר השותפים
בה). ואין זה שייך לברירה למפרע אלא הוא נתן את כספו, וקנו לו
חלק בכמה מנות. וכדוגמת הקנאת חלק בערובי חצרות.
אלא שלא ניתן לקיים בכך משלוח מנות, במשלוח אדם יודע למי הוא
שולח והמקבל יודע מי שלח לו. כאן אפילו נאמר שהמקבל יודע אבל
השולח לא יודע, ואפילו הוא יקבל פתק שבו רשומים שמות המשפחות
אשר להן העבירו את המשלוח שלו, הרי זה לא נעשה בכוונתו, ונמצא
שיחסי הידידות לא התפתחו כלל בין השולחים למקבלים ואיה כאן
"רעהו".ועיין באההל של תורה ח"ב סי' קח
אין כאן מנה אישית והפתק אינו תחליף לכך
ומשלוח ממין זה נעשה כדי שלא יהיה מי בקהילה שלא יקבל, אבל יש
בו יותר מתנות לאביונים היינו אותם העניים בידידים מאשר משלוח מנות
(אע"פ שאינם זקוקים לכך מבחינה ממונית). ולכן אם רוצים להמשיך
ולקיים את המנהג רצוי שלא לסמוך עליו לעניין המצוה אלא שכל אחד
יקיים בעצמו משלוח מנות כראוי באופן אישי לפחות לאדם אחד
