התשובה
בתורה יש רק חג אחד - שמיני עצרת. עניינו של שמיני עצרת הוא
יום מיוחד לשמחת הקב"ה בעם ישראל וכפי שמבטאים זאת חז"ל: עשה
לי סעודה קטנה. אין בו מצוות פרטיות כמו סוכה לולב וכד' וכולו
מוקדש לחיבור שלנו עם הקב"ה וע"כ הוא שיא של כל ירח האיתנים:
ר"ה, יו"כ, סוכות ושמיני עצרת; ומאחד את תכני כל הימים הללו
וההתעלות שהשגנו בהם. "עצרת" היא סיכום של כל החגים וחודש
אלול. יש בה גם רצינות וכובד ראש של הימים הנוראים וגם שמחה של
חג הסוכות.
בחו"ל יש שני ימים טובים לכן נהגו שם להפריד בין הימים. שמיני עצרת
היה היום הרציני ושמחת תורה היה היום העליז. בארץ חזרנו לחג
המקורי המורכב משני התכנים.
שמחת תורה כפי שנחוג היום מקורו "חדש" יחסית מאז שהתקבל בכל עם
ישראל הסיום של התורה ביום זה ותחילת המחזור הבא. אולם הרעיון
עתיק. אנו מבטאים את חיבורנו לתורה ועד כמה כל חיינו יונקים ממנה
ומכוונים על פיה. והשמחה על זכייתנו בכך.
א"כ אין שני תכני הימים שוים אם כי קרובים זל"ז מצד שהחיבור
בינינו לרבש"ע נעשה ע"י התורה, ובה ועל ידה הקב"ה מתגלה
לעולם. וע"כ בשמחתנו יש לתת מקום לשתי השמחות גם על בחירת
ישראל וסגולתם וגם על התורה החיה בתוכנו.
