כבוד הרב, שלום וברכה!
בעבר שאלתי שאלה שהטרידה אותי, הרב השיב את תשובתו אך רציתי רק לשאול האם המראה מקום מהמשנה ברורה שאביא לקמן אינו סותר והאם הרב התכווין שהפוסקים בימינו לא נוקטים כך להלכה למעשה.
להלן התשובה של הרב מהעבר ואני מצטט:
"החשש למעמיד המקבל טומאה הוא רק לכתחילה וקרשים ישנים שאינם כלי אינם מקבלים טומאה, החשש אי פעם היו כלי קיבול הוא זניח ואפילו אם פעם היו חלק מכלי מכיון שכיום אינם כלי הם מקבלים טומא לכהי רק מדרבנן ואינם פסולים לשמש כמעמיד אפילו לכתחילה ולכן אין שום חשש בהם."
שאלותי:
1. בסימן תרכ"ט, סעיף קטן כ"ה במשנה ברורה, משמע שגם במעמיד שמקבל טומאה מדרבנן (כלי עץ רחב שראוי להנחי עליו דבר) יש לאסור ואפילו בחלק שנשבר ממנו- האם אין סתירה?
2.האם יש הבדל בין חלק עץ שנשבר מאליו לחלק שפירקו או שברו בידיים?
3.האם ההיתר של הרב בתשובתו בעבר הוא רק בקרשים ישנים או גם בקרשים חדשים שראויים להניח עליהם דבר כלשהו?
4.הלכה למעשה, האם לא ראוי לאשכנזים להחמיר בנידון או שאין הבדל להלכה למעשה בין אשכנזים ספרדים, תימנים והלכות בעדות השונות?
תודה רבה מראש.
1. המדובר במשנ"ב שציטטת בכלים שראויים מדרבנן, ואני עסקתי בשברי כלים שפעם היה עליהם חשש של מק"ט מדרבנן, כש"כ קרשי בנין שאין חשש ששימשו אי פעם ככלים.
2. אין הבדל.
3. אדרבה בקרשים חדשים אין שום חשש ששימשו ככלים
4. אין חילוק בין כל העדות ואין להחמיר סתם
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
