התשובה
דעת הרמב"ם להכשיר מיום שני ואילך פסולי הדר וחסר (ואף גזול
בדיעבד וללא ברכה) וכן פסק השו"ע (סי' תרמט ס"ה). ודעת הרא"ש
שפסולי הדר פסולים אף בשאר ימים וכן פסק הרמ"א (שם).
ולמעשה,אפשר להקל השנה לדעת הרמ"א בחסר (כגון שנשבר
הפיטום עם המקל, או שניטל העוקץ) וכן שאול וקנוי בהקפה. אך
אתרוג יבש או מנומר פסול כל שבעת הימים (לפי הרמ"א) אא"כ
הוריד את הנימור או היובש (מ"מ ס"ק לח). וכן מוסיף השו"ע:
"והפיסול שהוא משום עבודת כוכבים, או מפני שאותו אתרוג אסור
באכילה (=ערלה), או מפני שאינם מינם (=אתרוג המורכב), או שהם
חסרים השיעור (=פחות מגודלו), בין בי"ט ראשון בין בשאר ימים,
פסול". ובחזזית כתב המ"ב להקל בשעת הדחק.
לגבי לולב דין יבש במחלוקת בין השו"ע והרמ"א ובשעת הדחק שאין
לולב אחר נוטלים ומברכים עליו. ואם נחלקה התיומת כשר בשאר ימים
וכן אם העלים העליונים כפופים. ולולב שהתיומת פתוחה כהימנק או
שנקטמה או שהוא עקום במח' בין השו"ע והרמ"א (כמבו' לעיל).
לגבי הדס שאינו מינו (=הדס שוטה) וכן אם נשרו רוב העלים פסול כל
הימים. ואם נקטם ראשו מהעץ במח' בין השו"ע והרמ"א.
לגבי ערבה ג"כ שאינו מינו (=צפצפה) וכן אם נשרו רוב העלים פסול
כל הימים. ואם נקטם ראשו מהעץ במח' בין השו"ע והרמ"א.
