גילוח לכבוד שבת בספירת העומר

התשובה

גילוח הזקן מדי יום ביומו או לעתים תכופות, היא מציאות שהתחדשה בעם
ישראל רק בדורות האחרונים. בתחילה אצל המקורבים למלכות
ולנוכרים, ובהמשך ברוב הציבור. וע"כ ברוב המקורות לא הופרד דין
גילוח הזקן מתספורת שער הראש, לא בדיני אבלות ולא בדיני בין
המיצרים, לא בדיני חול המועד ולא בדיני ספירת העומר.
אולם, עפ"י דברי המג"א (סי' תקנא ס"ק יד) שמקילים בכיבוס לכבוד
שבת בשלושת השבועות ולא בתספורת משום שאין רגילים בתספורת כל
יום – כתב החת"ס (יו"ד סי' שמח) להקל לחתן שהתגלח ביום
חתונתו בתוך שלושים ימי אבלותו, להמשיך ולהתגלח בשבעת ימי
המשתה מפני שללא גילוח הוא מנוול. ואעפ"כ הרב חיד"א (שו"ת
חיים שאל ח"ב סי' כג) לא רצה להקל אף למי שהתגלח קודם המועד
להתגלח במועד, וטען שהיא תקנה קבועה ורק בי"ד אחר גדול בחכמה
ומנין יכול לבטל.
דיני האבלות בספירת העומר מקורם בגאונים וראשונים אחריהם (עי'
טור וב"י או"ח סי' תצג) והם, כמבואר, לא חילקו בין תספורת שער
הראש והזקן, אולם רבנים רבים בארה"ב שאצלם גילוח הזקן בכל יום
הוא משמעותי ביותר נוהגים להסתמך על המשתמע מדברי המג"א
(וכן ערוה"ש סי' תקנא סט"ז) והחת"ס והתירו להתגלח לכבוד שבת.
ועי' שערים המצויינים בהלכה (סי' קכב ס"ק ה).