הודאת הארץ

ספרי מכון התורה והארץ

ה"וידוי" בוידוי מעשר

על מצות "וידוי מעשר" נצטוינו בתורה (דברים כו, יב - טו). על האמור בפסוקים אילו, יש לשאול: 1. בתורה לא הוזכר הביטוי "וידוי" בהקשר של מעשר. מהו אם כן המקור לשם: "וידוי" מעשר? 2. מדוע נקרא בשם "וידוי"? האם יש כאן עוון או חטא שצריך להתוודות עליו? 3 מדוע לא כונו "אמירות" אחרות בתורה בשם "וידוי"?

וידוי על חטא ווידוי מעשר

שני וידויים הם: וידוי על חטא ווידוי מעשרות. הראשון, זמנו בכל עת לפי הצורך וביותר לתקופת השנה, עת קרבים ובאים הימים הנוראים. ואילו השני אינו נוהג אלא אחת לשלוש או לארבע שנים. אך לא רק בעיתוי נבדלים השניים, אלא גם במהות, והם נראים ממש הפכיים זה לזה.

"השקיפה"

בפרשה העוסקת במצות "ביעור מעשרות" מופיע תחילה נוסח הוידוי שעל המתוודה לומר בעת קיום המצוה ולבסוף - נוסח הבקשה שעליו לבקש: "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו..." מהי משמעות המילה 'השקיפה'?

מקרא ביכורים ווידוי מעשר- הפרט והכלל

פרשת כי תבוא פותחת בשתי מצוות הקשורות לפרי האדמה, שמלווה גם באמירת דברים.: ביכורים ומעשר. מהם ההבדלים ומה הדומה בין המצוות?

מקרא בכורים ווידוי מעשר - חסד ואמת

יש להתייחס לרצף של מצוות וידוי מעשר ומצות מקרא בכורים כחטיבה אחת, בבואנו לברר את עניינן. כי לא פרשת וידוי מעשר לבדה חותמת את מצוות התורה, אלא הצירוף של שתי הפרשיות הללו יחד.

מצות הביעור והוידוי

מצות אכילת מעשר שני ונטע רבעי בירושלים נראה מהתורה שהיא מצווה חשובה עד מאוד שלא מצינו כיוצא בהם בשאר מצוות והוא עניין שצריך להתוודות לפני ד' שקיים המצווה בשלמות בכל פרטיו וכמפורש בתורה ובמשניות אבל עדיין צריך ביאור איך ילמד ליראה זה שיאכל מעשר שני ונטע רבעי.