תקציר מנהגי בין המצרים: שלושת השבועות, שמתחילים מליל י"ז בתמוז ונמשכים עד תשעה באב, הם ימים של צער. ולכן המליצו חכמים לנקוט במשנה זהירות בימים אלו שמועדים לפורענות, למשל, ההולכים לטיול או לרחוץ בים, אף שתמיד צריכים להיזהר ולשמור את הנפש, בימים אלו יזהרו יותר.
נהגו ישראל להימנע בכל שלושת השבועות מריקודים ומחולות, ונמנעים מלברך בהם 'שהחיינו'.
יש מנהגי אבלות שנהגו במקצת הקהילות. יוצאי אשכנז וחלק מהספרדים, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבא, נוהגים שלא להסתפר בשלושת השבועות. ושאר הספרדים נוהגים להחמיר בזה בשבוע שחל בו תשעה באב בלבד. וכן לגבי נישואין, נהגו האשכנזים והתימנים ורוב הספרדים, שלא לערוך נישואין בכל שלושת השבועות, ושאר הספרדים מקילים בזה, ורק מראש חודש אב אין עורכים נישואין.
מוזיקה, נגינה וריקודים:
- אסור לקיים בשלושת השבועות חוגי הרקדה, קונצרטים וערבי שירה, וכן אסור להשתתף בהם. חוג אירובי שעיקרו לצורך התעמלות אפשר לקיים עד ראש חודש אב, אבל ישתדלו להחליש את המוזיקה, כדי שיהיה ניכר שהיא לצורך התעמלות ולא לשמחה.
- מותר למורים לנגינה להמשיך ללמד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, וטוב שילמדו בשלושת השבועות ניגונים עצובים. אם אפשר, טוב שיעשו הפסקה בלימודיהם בשלושת השבועות.
- מתחילת שלושת השבועות, יש להימנע משמיעת שירי שמחה. ומראש חודש אב, יש להימנע גם משמיעת שירים כללים שאין בהם שמחה מיוחדת ולא עצב (רוב המוזיקה כיום ויצירות קלאסיות) שירים עצובים מותר לשמוע. גם שירים שמותר לשמוע בשלושת השבועות, אסור לשמוע בקול רם.
- אסור להשתתף בקונצרט של מוזיקה עצובה (רקוויאם) בשלושת השבועות, ואף שזו מוזיקה של אבל, מכל מקום הקונצרט הוא אירוע חגיגי ומשמח.
- כאשר מקיימים אירוע תרבותי, נראה שמותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים, ואפילו בתשעת הימים
נגינה ושירה בסעודת מצווה:
- מותר לשיר שירי שמחה בסעודות מצווה, למשל בסעודת ברית מילה, פדיון הבן ושבע ברכות. וכן מותר לקיים שמחת בר מצווה ובת מצווה, ובלבד שתיערך ביום שהגיעו למצוות.
- מקום שרגילים תמיד להזמין נגנים לסעודת מצווה, יש אומרים שהואיל והנגינה לצורך מצווה מותר, ויש אוסרים. והמיקל יש לו על מה לסמוך, ובתנאי שכך המנהג בכל השנה.
- משהגיע חודש אב אין להזמין תזמורת לשום שמחה, וכן אין להשמיע ממכשיר אלקטרוני שירי שמחה. את השירים הנוגעים לשמחת המצווה מותר לשיר בפה ומותר לרקוד מעט במעגל.
- חתנים מקהילות שנוהגות לערוך חתונות עד סוף חודש תמוז, רשאים להזמין לחתונתם תזמורת רגילה, ואף מי שנוהג שלא להתחתן בימים אלו יכול להשתתף ולרקוד בשמחתם, שזוהי שמחה של מצווה.
טיולים ורחצה בים ובריכה:
- יש אומרים שצריך להימנע מטיולים ורחצה בים או בריכה בשלושת השבועות, כדי למעט בתענוג בימי בין המצרים. ועוד, שאלו ימים מועדים לפורענות וצריך להימנע בהם מדברים שעלולים לסכן את הנפש.
- להלכה אין בזה איסור - מותר לטייל, לרחוץ ולנפוש בבית מלון עד סוף חודש תמוז. ומשום הסכנה יש להקפיד במשנה זהירות על כללי הבטיחות שצריך לשמור בכל השנה.
- משנכנס אב צריך להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה. וטיול או נופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי – מותר בתשעת הימים.
- רחצה בבריכה או בים, אם המגמה לשם בילוי – אסור, ומי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות – מותר אף בתשעת הימים.
ברכת שהחיינו:
- נזהרים שלא לאכול פרי חדש שצריך לברך עליו 'שהחיינו', ואין קונים בגד חדש שמברכים עליו 'שהחיינו'.
- דברים שאין מברכים עליהם 'שהחיינו', מותר לקנות עד סוף חודש תמוז.
- ומותר לקנות בגד חשוב שצריך תיקון כדי ללובשו אחר תשעה באב, שהואיל ובעת הקנייה אי אפשר ללובשו, ממילא אין מברכים עליו בשעת הקנייה 'שהחיינו'
- לנוהגים לברך 'שהחיינו' בעת לבישת הבגד (וכך המנהג הרווח), מותר לקנות בגד חדש בשלושת השבועות, ובתנאי שילבשוהו אחר תשעה באב ואז יברכו עליו 'שהחיינו'.
- משנכנס אב ממעטים במשא ומתן, ואף כשאין מברכים על הקנייה 'שהחיינו', נכון להימנע ממנה.
- מי שהזדמנה לידו מצווה שמברכים עליה 'שהחיינו', כגון ברית-מילה או פדיון-בן, יברך 'שהחיינו'.
- הרואה את חברו החביב אחר שעברו שלושים יום שלא ראהו ושמח לקראתו, יברך 'שהחיינו', שאם לא יברך מיד יפסיד את הברכה.
- מי שנולדה לו בת, כאשר יראנה בפעם הראשונה יברך 'שהחיינו', שאם לא יעשה כן מיד – יפסיד את הברכה.
- שבתות שבימי בין המצרים, לדעת רוב הפוסקים מותר לברך 'שהחיינו' אבל בשבת שאחר ראש חודש אב, יש להחמיר שלא ללבוש בגד חדש ולברך עליו 'שהחיינו'.
תספורת:
- תקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב וכן נוהגים רבים מהספרדים.
- יוצאי אשכנז וחלק מהספרדים, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבא והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
- בשעת הצורך אפשר להקל לקטנים עד שבוע שחל בו תשעה באב.
- כל שער שבגוף אסור לספר, ורק כשהשפם מפריע לאכילה מותר לספרו.
- מותר לאשה לקצר את שער ראשה שמפני אריכותו התחיל לצאת מכיסוי הראש, וכן מותר לאשה להסיר מפניה וגופה שערות שמכערות את יופיה.
- לכבוד ברית מילה, מותר לאבי הבן, לסנדק ולמוהל, להסתפר עד שבוע שחל בו תשעה באב.
- ראוי לחתן בר מצווה שלא להסתפר בימים אלו, מפני שהוא יכול להסתפר לפני י"ז בתמוז. אבל אביו של חתן בר המצווה שרגיל להתגלח בכל יום, יכול להתגלח לקראת סעודת בר המצווה של בנו עד שבוע שחל בו תשעה באב.
- מותר להסתרק גם בשבוע שחל בו תשעה באב.
- נחלקו האחרונים אם מותר לגזוז ציפורניים בתשעת הימים, אולם לכבוד שבת מותר.
בשר ויין:
- מנהג אשכנז שלא לאכול בשר ולא לשתות יין כל תשעת הימים, כולל ראש חודש אב.
- למנהג רוב הספרדים, מותר לאכול בשר ולשתות יין בראש חודש, ומסיום יום ראש חודש מתחיל האיסור.
- ביום עשירי באב, שבו נשרף בית המקדש, מחמירים שלא לאכול בשר ולשתות יין. האשכנזים מחמירים עד חצות יום עשירי, ורוב הספרדים עד סיום יום עשירי באב.
- מנהג יהודי תימן, שלא להחמיר בזה, אלא אוכלים בשר ושותים יין, ורק בסעודה מפסקת שלפני צום תשעה באב נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין, כדין המשנה.
- בכלל איסור אכילת בשר בתשעת הימים כלולים כל סוגי הבשר, בשר בהמה ובשר עוף, בשר טרי ובשר שהוקפא ונמלח. אבל דגים מותרים.
- בכלל איסור יין כלול גם מיץ ענבים, אבל משקאות חריפים כוויסקי או בירה – מותרים. וכן מותר להטעים תבשילים בחומץ יין.
- במוצאי שבת חזון מותר למבדיל לשתות מהיין שהבדיל עליו, וכך נוהגים הספרדים וחלק מהאשכנזים. ואפשר לשתות את כל היין שבכוס. ועדיף להבדיל על מיץ ענבים שאינו משמח. ויש אשכנזים הנוהגים לתת לקטן לשתות ואם אין קטן ישתה המבדיל.
- בשבת חזון אוכלים בשר ושותים יין ככל שבתות השנה שאין אבלות בשבת. ומותר לטעום את תבשילי הבשר שמכינים לכבוד שבת לצורך התיבול.
- וכן מותר לאכול בשר ולשתות יין בסעודות מצווה, כסעודת ברית מילה, פדיון הבן וסיום מסכת. וכן מותר לאכול בשר ולשתות יין בסעודת בר מצווה, ובתנאי שתתקיים ביום הגיעו למצוות.
כיבוס:
- אסרו חכמים לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב. בכלל האיסור גם גיהוץ בגדים או כיבוסם בכיבוס יבש.
- אסור ללבוש בימים אלו בגד מכובס. וכן אסור לפרוס בימים אלו מצעים מכובסים על המיטה, או מפה מכובסת על השולחן. וכן אסור להתחיל להשתמש במגבות או מפיות מכובסות.
- הספרדים נוהגים בכל איסורי הכביסה רק בשבוע שחל בו תשעה באב. אולם האשכנזים מחמירים בכל זה מראש חודש אב. אבל לכבוד שבת חזון, גם האשכנזים נוהגים ללבוש בגדי שבת מכובסים.
- נוהגים להכין לתקופת האיסור כמה בגדים משומשים. וכך עושים: לובשים לפני זמן האיסור כמה בגדים, כל בגד כשעה ויותר, ועל ידי כך אותם בגדים כבר לא יחשבו מכובסים, ויהיה מותר ללובשם בזמן האיסור. ומי שלא הכין לעצמו בגדים לפני זמן האיסור, יכול לקחת בגד מכובס ולזורקו על הרצפה ואף לדרוך עליו, ואז כבר לא יחשב מכובס, וממילא יוכל ללובשו.
- מותר ללבוש בימים אלו לבנים וגרביים מכובסים ולהחליף מגבות ידיים שנזדהמו, שהואיל וכיום רגילים להחליפם לעיתים תכופות, אין בהחלפתם צד של תענוג אלא רק הסרת מיאוס.
- בשעת הצורך כאשר לא נותרו לבנים נקיים, מותר לכבסם גם עבור מבוגרים, וטוב כשאפשר להוסיפם למכונה שמכבסים בה את בגדי הקטנים.
- מי שחולצתו התלכלכה בכתם שלא ראוי להיראות בו לפני אנשים, ואין לו בגד אחר שיכול ללובשו, משום כבוד הבריות יכול לשטוף את הכתם במים. ואם הכתם לא ירד במים, יוכל להיעזר בסבון
- אין לובשים בגדי שבת בימים אלו ואפילו אם אינם מכובסים. וכן במוצאי שבת חזון צריך להסיר את בגדי השבת.
- בגדים של תינוקות שרגילים לטנף את בגדיהם אינם בכלל האיסור, וכן מותר לכבס מצעים ושמיכות של ילדים שהרטיבו בלילה. ורבים נוהגים להקל בשעת הצורך לכבס בגדים של ילדים גדולים.
רחצה
- כל מי שחש צער מכך שלא התרחץ, רשאי להתרחץ במים פושרים, כדי שלא יהנה מרחיצתו, וכל מגמתו תהיה לניקיון בלבד.
- מותר להשתמש בסבון כדי להסיר ריח רע. וכן מותר לחפוף את הראש בשמפו, כאשר מניעת החפיפה גורמת צער. וכן הדין למנהג אשכנז בכל תשעת הימים, ולמנהג ספרד בשבוע שחל בו תשעה באב, אבל לפני כן מותר למנהג ספרד להתרחץ במים חמים לשם להנאה.
- מי שריח זיעתו נודף מפני שלא התרחץ, אף שהוא עצמו אינו סובל מכך, מוטב שיתרחץ בתשעת הימים ובשבוע שחל בו תשעה באב, כדי להסיר ממנו את הריח הרע, שגדול כבוד הבריות.
- לקראת שבת חזון הכל רוחצים, אלא שהאשכנזים נוהגים לרחוץ בפושרים. והנוהגים לטבול במקווה, יכולים לטבול עד ערב תשעה באב כמנהגם, ומשתדלים שהמים יהיו פושרים ולא חמים.
