מושגי כלאיים באות מ'

מחול הכרם: שטח חלק שסביב הכרם עד לגדר [וראה ערך 'גדר הכרם'], כאשר המרחק בין עיקרי [=גזעי] הגפנים לגדר 12 אמות, מותר לזרוע במרחק של 4 אמות מעיקרי הגפנים. אך כאשר המרחק קטן מ12 אמות, אסור לזרוע שם[1], ונקרא 'מחול' מלשון מחילה, שדרך הבעלים למחול ולעזוב אותו בלא גפנים[2].

מחיצת הקנים: מחיצה העשויה מקנים בגובה 10 טפחים, והמרחק בין קנה לחבירו פחות מ3 טפחים [דין 'לבוד'], נחשבת כגדר, ומועילה להתיר נטיעת כרם מצד אחד, וזרעים מצד שני, ללא הרחקה מהגדר[3].

מיצר והולך: קיצור המרחק בין הערוגות. כאשר ישנה הרחקה הראויה בתחילה יכולות ההרחקות  להתקרב אחת אל חברתה עד שבסוף יהיה מרחק כלשהו ביניהם. שהרי ניכר שהם לא נזרעו בערבוביא[4].

מיני זרעים: זרעוני גינה, שהדרך לזרועם בשטחים גדולים [כגון הפשתן והחרדל][5].

מיני ירקות: זרעוני גינה, שהדרך לזורעם בערוגות קטנות [כגון הלפת, הצנון, התרדים, הבצלים, הכסבר, הכרפס והמרור][6].

מינים המתפשטים: ישנם מינים שיש להרחיק מהם בזריעת מין אחר יותר מהמרחק הרגיל. כגון דלעת, שמחמת שטבעו להתפשט לצדדים שהעלין שלהם ארוכים ומסתבכים[7], יש להרחיק בין ירק ממין אחר לדלעת 'בית רובע' [=בערך 10 אמות ראה ערך 'בית רובע'] [8] אולם בין תבואה לדלעת מספיק ששה טפחים[9].

מלא העול השרוני: אורך העול המונח על השוורים שהיה נונג בשוורי חרישה באיזור השרון והוא רחב יותר מ'עול' רגיל. זה המרחק שמצריכים בית הלל להרחיק מערוגה לערוגה בשביל לזרוע בהם מיני זרעים שונים[10]. להלכה נפסק כדברי רבי חייא רבה, המוזכר בירושלמי, הסובר שהמרחק הוא 2 אמות על שתי אמות ובהמשך 'מיצר והולך'[11].

מפולת יד: זריעה ביד[12] [ולא על ידי מכשירים]. כאשר זורעים חרצן [גפן] בפעולה אחת[13] עם זריעת שני מיני זרעים או ירק, כאחד, עוברים על איסור כלאי הכרם מן התורה[14].

מקום האיסור: כלאי האילנות, אסורים מהתורה, בין בארץ, ובין בחוצה לארץ[15].

מקיים: אסור להשאיר את גידולי הכלאים,ויש לעוקרו  אולם הפרי אינו נאסר, ומותר אף למרכיב, ומותר לקחת ענף מהמורכב ולנטעו במקום אחר.

מראית העין: זריעת מינים שונים במרחק המותר מעיקר הדין, אבל משום שנראה עירבוב, יחשדו הרואים כי זרע כלאים ולכן אסרו חכמים לזרוע בצורה זו[16], וכן פעמים שאמרו לעקור גדולים שגדלו מעצמם משום 'מראית העין' כגון שני מיני זרעים שגדלו יחדיו, והיחס ביניהם הוא על אחד מהמין האחד יש עשרים ושלש [או פחות] מהמין השני[17].

משר: שטח זרוע  ומידתו יותר ממידת ערוגה[18].

משרש: לכרות השורש ולעקור אותו[19]. נאמר לצורך שינוי ייעוד הקרקע מגפנים, לזרעים, יש לעקור מהגפן אף את השורשים. אולם ניתן קודם ל'גומם' ולזרוע ואז לעקור את השורשים שנשארו[20].

 

[1] שלחן ערוך רצו[א],מג.

[2] באר היטב רצו[א],ה, וערוך השולחן רצו,סא.

[3] שלחן ערוך רצו[א],מה.

[4] שלחן ערוך יורה דעה רצו[ב],לב.

[5] שלחן ערוך יורה דעה רצו[ב],ד.

[6] שלחן ערוך יורה דעה רצו[ב],ד.

[7] שלחן ערוך רצו[ב],כ.

[8] כלאים ג,ז ובמפרשים שם.

[9] שלחן ערוך רצו[ב],כ.

[10] משנה כלאים ב,ו ובראשונים שם.

[11] שלחן ערוך יורה דעה רצו[ב],לב.

[12] רש"י בבא מציעא קה,ב ד"ה למפולת יד.

[13] רש"י ברכות כב,א ד"ה חטה ושעורה וחרצן.

[14] שלחן ערוך רצו[א],א.

[15] טור ושלחן ערוך רצה,א.

[16] כלאים ג,ד-ה ובמפרשים שם; שלחן ערוך רצו[ב],ח; רצו[ב],כג ועוד.

[17] שלחן ערוך רצו[ב],ח.

[18] שלחן ערוך יורה דעה רצו[ב],לב. ושיעורו המדוייק עיין חוקות הארץ פרק ד הלכה ו אות ו 3

[19] כלאים ב,ד בראשונים.

[20] שלחן ערוך רצו,כה.