מושגי כלאיים באות כ'
כיסוח: הסרת ענפים או עלים מתוך הצמח[1]. נאמר לגבי ספיחים שגדלו כלאים במקומות שאין חייב לעקור, אם ניכש, ואפילו רק כיסח, אחד מהם, שוב חייב לעקור הכל[2].
כלאיים: שם כללי לחמשה קטגוריות שונות של איסורים בהם אסרה תורה לערבב מינים שונים בצורות שונות. והם: כלאי זרעים, כלאי אילן, כלאי הכרם, כלאי בהמה וכלאי בגדים.
כלאי בהמה: תחת קטגוריה זו, כלולים שני איסורים:
האחד, חרישה של שני מיני בעלי חיים יחדיו, הנלמד מהפסוק: "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו".
והשני, איסור הרבעה של מינים שונים יחדיו. ונלמד מהפסוק: "בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם".
כלאי בגדים\שעטנז: אסרה תורה ללבוש בגד העשוי מצמר ומפשתן יחדיו. ונלמד מהפסוק "וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז, לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ." יש לציין כי ישנם חריגים המותרים ללבוש שעטנז, והם: אבנט של כהן הדיוט בזמן עבודתו בבית המקדש, וכן ציצית לכל אדם, אם הפתילים והבגד אחד צמר והשני פשתים, מותרים מעיקר הדין. אולם בזמן שאין תכלת, אסור לעשות ציצית כלאים[3].
כלאי זרעים: אסור לזרוע שני מיני זרעים כאחד בארץ ישראל, לרוב הראשונים[4] הוא איסור תורה, ונלמד מהפסוק "שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם". באיסור זה כלולים זרעים ממיני תבואה, קטניות או ירקות, הראויים למאכל אדם. בכדי לזרוע מינים שונים בשדה, יש להרחיק ביניהם מרחקים שונים התלויים במצבים שונים
כלאי זרעים וכרם בבית: שטח גידול המקורה בתקרה ובדפנות[5]. אסור לזרוע או לנטוע כלאים בשטח גידול הנמצא בתוך הבית[6].
כלאי זרעים בחו"ל: איסור כלאי זרעים נאמר דווקא בארץ ישראל[7]. אולם מותר לזרוע כלאי זרעים בחו"ל[8].
כלאי האילן\האילנות: איסור תורה הנלמד מהפסוק "שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם" להרכיב אילן באילן ממין אחר. איסור זה כולל הרכבות של: אילן מאכל באילן סרק, אילן סרק באילן מאכל, ירק באילן ואילן בירק. אולם מותר להרכיב ייחור ["רוכב"] על גזע ["כנה"] של אילן מאותו מין (לדוגמה: תפוז על חושחש).
כלאי אילן בחו"ל: איסור כלאי אילן, קיים מהתורה אף בחו"ל[9].
כלאי הכרם: איסור תורה לזרוע שני מיני זרעים של ירקות או של תבואה יחד עם זרע הכרם [=חרצן] כאחד. ונלמד מהפסוק: "לֹא־תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם"[10]. מהתורה, נאסר זריעתם בבת אחת, ובארץ ישראל דווקא. אולם מדרבנן, נאסר גם כלאי הכרם בחוצה לארץ.
כמו כן נאסר זריעת ירקות או תבואה בסמוך לכרם [וכן גפן בסמוך לירקות או תבואה], ויש צורך להרחיק מרחקים שונים, התלויים בסוג הכרם.
כלאי הכרם בחו"ל: איסור תורה של כלאי הכרם, נאמר בזריעה בארץ ישראל בלבד. אולם מגזרת חכמים נאסר לזרוע [שני מיני ירק או תבואה עם החרצן במפולת יד] אף בחו"ל[11], מפני חומרתו שבארץ ישראל נאסרים הגידולים בהנאה[12]. כלאי הכרם של ישראל כשנזרעו בחו"ל, נאסרים באכילה מדרבנן[13], ואף נאסר בהנאה[14]. אולם במצבי ספק מסוימים, לא גזרו בחו"ל[15].
כנה: הוא הגזע עם השורשים, שבו מכניסים את הייחור [הרוכב] למטרת הרכבה. כאשר מדובר בשני מיני עצים, הרי שהדבר אסור משום כלאי האילן[16].
כרם: מקבץ אילנות של גפן, בשביל שמקבץ אילני הגפן, ייחשבו כ'כרם', יש צורך שבתוך מקבץ הגפנים, יהיו לפחות 5 אילנות העומדות בצורה של 2 מול 2 ואחת יוצאה זנב[17], או יהיו נטועות שורות-שורות[18].
כרם קטן: כאשר יש לפנינו רק חמשה גפנים, 2 מול 2 וחמישי יוצא כזנב, נקרא 'כרם קטן'[19].
כרם דל: כרם שחרב ונשארו בו עשרה גפנים בשטח בית סאה, שמתוכם לפחות 5 גפנים נטועים בצורת 2 מצד זה ו2 מצד זה ו1 יוצאה זנב, או 6 גפנים, 3 כנגד 3, נקרא כרם דל[20].
כרם שחרב: כרם גדול שנעקרו ממנו גפנים.כאשר נשארו 10 גפנים בשטח בית סאה, ומתוכם 5 גפנים נטועים בצורת 2 מצד זה ו2 מצד זה ו1 יוצאה זנב, המכונים 'כרם דל' דינו ככרם, ואסור לזרוע בכולו[21]. אולם כאשר נחסר יותר מזה, דין הגפנים כגפן יחידית[22].
[1] משנה כלאים ב,ה, ובפירוש הרמב"ם והר"ש .
[2] כלאים ב,ה, וראה שלחן ערוך רצו[ב],ט.
[3] משנה ברורה ט, ז.
[4] רמב"ם [כלאיים א,א] ועוד, מובאים בספר חוקות הארץ על הרמב"ם שם [הערה 1].
[5] ראה חזון איש שביעית כב,א, לענין שביעית.
[6] שו"ת מנחת שלמה תנינא (ב - ג) סימן קא.
[7] שלחן ערוך רצו[ב],א.
[8] שלחן ערוך רצו[ב],ב.
[9] גמרא קדושין לט,א ושלחן ערוך רצה,א.
[10] דברים כב,ט.
[11] שלחן ערוך רצו[א],א.
[12] גמרא קידושין לט,א.
[13] משנה ערלה ג,ט והרבה ראשונים, מובאים בחוקות הארץ ח,יג הערה 4.
[14] ראה חוקות הארץ ח,יג ס"ק ב.
[15] ראה משנה ערלה ג,ט.
[16] הליכות שדה 98, תשנו, עמוד 23.
[17] ראה 'חוקות הארץ' [פרק ז הלכה ז] שנחלקו הראשונים מהו 'יוצאה זנב'. יש אומרים בין שתי השורות. ויש אומרים קו יש בהשך אחד השורות [וכך יהיו שורה של 3 ושורה של 2], ויש שהחשיבו את שתי האפשרויות לזנב.
[18] שלחן ערוך רצו,לז, ו-לט. ולגבי גפנים הנטועים בשורות, כמה גפנים נחשב ככרם, ראה 'חוקות הארץ' [פרק ז הלכה ב] שהביאו כמה דעות.
[19] שלחן ערוך רצו,לז.
[20] שלחן ערוך רצו[א],לח. וערוך השולחן סעיף נח.
[21] שלחן ערוך רצו[א],לח. ולגבי המרחקים בין הגפנים, ראה 'חוקות הארץ' פרק ז הלכה ח, דעות הפוסקים בזה.
[22] שלחן ערוך רצו[א],לח. וערוך השולחן סעיף נח.
