חפש מבין מאמרי הרב

"וייכון בחסד כסאך"

כרבנים, לא פעם אנו נשאלים מהי המדיניות הכלכלית - חברתית של התורה? האם החברה נושאת באחריות כל שהיא לרווחתו של הפרט, או שהאחריות לכך מוטלת על כתפי כל יחיד ויחיד בלבד?

ישוב הארץ - בינוי או שדות?

כיצד מתקיימת מצות ישוב א"י ביתר הידור בשדות או בבתים, בעיור או בחקלאות? האם מותר לתכנן את ישוב הארץ ע"י עקירת שטחים חקלאיים והפיכתם לשטחים בנויים, וכן האם מותר לסלול כביש על חשבונם של שטחים חקלאיים? מה עדיף ריכוז האוכלוסיה או פיזורה?

מצוות ישוב ארץ ישראל - האם צריכה כוונה?

אדם יישב את הארץ אך לא עשה זאת מתוך כוונה למצווה, האם נחשב לו יישוב הארץ למצווה?

חיוב הפרשת תרומות ומעשרות באילת

במאמר זה נברר האם אילת היא חלק מארץ ישראל או לאו, ונדון מתי חל הפטור של פירות ארץ ישראל שיצאו לחו"ל

מדיניות חברתית כלכלית

האם יש לתורה מדיניות חברתית - כלכלית? כן ולא. אומנם אין בתורה מדיניות כלכלית מסוימת, אבל היא רואה את עם ישראל כחברה ערכית עם מגמה חברתית ברורה: החברה הישראלית צריכה להיות חברת חסד

האם עדיף להפריש תרו"מ בדרך "ברירה" או ש"לא מן המוקף" - חלק ד'

מסגרת מאמרנו זה נרצה לברר באיזו דרך עדיף להפריש תרומות ומעשרות - בדרך של "ברירה" או בדרך ש"לא מן המוקף".

האם עדיף להפריש תרו"מ בדרך "ברירה" או ש"לא מן המוקף" - חלק ג'

מסגרת מאמרנו זה נרצה לברר באיזו דרך עדיף להפריש תרומות ומעשרות - בדרך של "ברירה" או בדרך ש"לא מן המוקף".

האם עדיף להפריש תרו"מ בדרך "ברירה" או ש"לא מן המוקף" - חלק ב'

מסגרת מאמרנו זה נרצה לברר באיזו דרך עדיף להפריש תרומות ומעשרות - בדרך של "ברירה" או בדרך ש"לא מן המוקף".

האם עדיף להפריש תרו"מ בדרך "ברירה" או ש"לא מן המוקף" - חלק א'

מסגרת מאמרנו זה נרצה לברר באיזו דרך עדיף להפריש תרומות ומעשרות - בדרך של "ברירה" או בדרך ש"לא מן המוקף".

הפרשת תרומות ומעשרות ע"י פועל - חלק ב'

האם מוסמך המשגיח להפריש תרו"מ מכל התוצרת במפעל?

הפרשת תרומות ומעשרות ע"י פועל - חלק א'

האם מוסמך המשגיח להפריש תרו"מ מכל התוצרת במפעל?

הפרשת תרומות ומעשרות מנשר הקומביין

נשאלתי על-ידי חברי קבוצת מגדל-עוז השותפים בגד"ש עציון, אם ניתן לסמוך בשעת קציר החיטה על הגרגרים הנושרים בשדה מן הקומביין לצורך תרומה גדולה ותרומת מעשר?

המאמר הבא עוסק בשאלה- האם מותר למתפללים להכניס אצבעות למתקן שימדוד את חומם בשבת כאשר השלטונות בעולם מוכנים לאפשר את חזרת המתפללים לבית הכנסת, רק בתנאי הזה.

חיובן של נשים בהקהל

נשים במצוה ציבורית ; האם הקהל מצוה ציבורית? ; מחלוקת סוגיות בגדר המצוה - חובה אישית או ציבורית ; האשה והטף בהקהל

'הקהל' – לימוד אישי וחוויה חברתית

הקשר שבין התורה לבין כלל ישראל, ובאמצעותו לכל פרט ופרט, הוא המבטיח את נצחיותה של התורה לדורות. כי "כלל" הוא מושג מופשט שאינו תלוי לא בפרטים, לא במקומות ולא בדורות. הוא מושג מוחלט ונצחי. דור הולך ודור בא, והכלל לעולם עומד. לכן הבאת הטף היא הכרחית להמשכיותה ונצחיותה של התורה בדורות הבאים.

מי שמוכר חלקים מהארץ בשנת השמיטה עובר על לא תחונם

את הדברים אמר הרב בכנס לימוד מיוחד שנערך השבוע בכפר הירוק בשיתוף עם מכון "התורה והארץ" לקראת שנת השמיטה. עוד הוסיף הרב אריאל: "שנת השמיטה באה לחבר אותנו אל הארץ, אז מדוע מפקירים אותה לגויים?"

לא מחכים לשמיטה הבאה

הרב יעקב אריאל אמר בכנס מכון התורה והארץ כי יש להגיע לשמיטה הבאה מוכנים ועם מגוון פתרונות שיקלו על החקלאים והמדינה בשנת השמיטה.

ערב שמיטה - פניה מאת הרב יעקב אריאל

לרבני ישראל די בכל אתר ואתר, בעמדנו בפתח שנת השמיטה תשע"ה, אנו מביאים בפני הרבנים שליט"א את מטרות "אוצר הארץ" לקראת השנה הבאה.

גינון בשמיטה

לסדר "פתוח תפתח את ידך לאחיך...". דברי הרה"ג יעקב אריאל על חשיבות שמירת נוי הגינה בשמיטה, הפעולות המותרות בגינה, והחשיבות בשמירה על פרנסת הגננים שומרי השמיטה

הרב יעקב אריאל: "מי שאינו מוסמך לעסוק בהלכה, אינו יכול לעסוק בדיני שמיטה!"

הרב אריאל תוקף את הצעת החוק של חברת הכנסת, רות קלדרון, לשינוי הרכב ועדת השמיטה לקראת ועדת חקיקה שתדון בנושא: "ישנם גורמים המבקשים להוציא תקציבים מכבשת הרש"