שיווק פרחים לייצוא

מבוא

קשה לקבוע מתי התחילו מגדלים ישראלים לייצא פרחים וצמחי נוי, אולם יש עדויות לכך, שבסוף שנות השלושים למאה העשרים כבר היו ניצנים של ייצוא פרחים לאנגליה, ואולי גם למדינות אירופיות אחרות. ברור שייצוא זה לא היה מאורגן והיה על בסיס של יוזמות פרטיות, יתכן גם בתיווך של פקידים מהמשטר המנדטורי. המוצר העיקרי שנסחר באותה תקופה היה בצלים לפריחה (dry sell).

גידול הפרחים בארץ היה מבוסס על שוק מקומי עד אמצע שנות השישים. אז החלה להתארגן מערכת מקצועית שהתבססה על: א. מחקר ב. הדרכה ג. הכשרת אנשי מקצוע. אלו היו שלושת הקודקודים שנתנו תמיכה מקצועית שבלעדיה ענף הפרחים לא היה מגיע להיקפו הנוכחי. במקביל התפתחה מערכת שיווק ממוסדת באמצעות  "אגרקסקו" חברה לייצוא חקלאי, ובאירגונה של "מועצת הפרחים".

בבסיסו של הייצוא, היכולת של המגדל הישראלי להגיע לפריחה לפני המגדל ההולנדי (או האירופאי), בגלל התנאים האקלימיים בארץ.

יעדי הייצוא

שנים רבות (אולי מאות שנים) בהולנד התפתחה תעשיית גידול וסחר פרחים בקנה מידה בינלאומי. פרחים הולנדיים  נמכרו לכל מדינות אירופה, אמריקה והמזרח הרחוק. הולנד הפכה למרכז הסחר של פרחים וצמחי נוי באירופה. הולנד סחרה בפרחים מתוצרת מגדלי הולנד ומתוצרת של מדינות אחרות.

עם התפתחות ענף הפרחים בישראל, הפכה ישראל למדינת יבוא עיקרית של מסחר הפרחים בהולנד למשך כשני עשורים. בעשור האחרון מדינות נוספות  מאפריקה ומדרום אמריקה הרחיבו מאוד את היקף גידול הפרחים, "והדיחו" את ישראל למקום השלישי או הרביעי בייצוא פרחים לבורסות הולנד.  בנוסף לשיווק פרחים למערכת המסחר ההולנדית המשומנת, אנו מייצאים גם למדינות אירופה אחרות כגון אנגליה, בלגיה, גרמניה ועוד. קיים ייצוא מישראל לארה"ב ליפן ולמדינות מזרח אירופה, אך עיקר ייצוא הפרחים מיועד להולנד.

שיווק כרמל שיטות מסחר פרחים

שיווק "כרמל" היה המסלול העיקרי בשנות השבעים.  בשיטה זו מגדל הפרחים היה קוטף, ממיין, אוגד ושולח את הפרחים לבית אריזה מרכזי. הפרחים היו נבדקים בדיקות איכות ובדיקת מחלות ומזיקים. פרחים שאושרו, נארזו בבית האריזה ונשלחו במטוס למדינות היעד.  הפרחים נשלחו כ"פרחי כרמל" ולא כפרחי פלוני אלמוני. זהות המגדל נשמרת עד הביקורת, אך לאחר הביקורת כל הפרחים    באותה הקטגוריה (סוג פרח, איכות, אורך ומשקל)  שאושרה על ידי המבקר נאגדים ביחד. משלב זה  הפרחים מאבדים את זהות המגדל אין לו אחריות לטיב תוצרתו. כלומר, אם הפרחים הגיעו לבורסה ושם נפסלו, למשל, מסיבות ריקבון – התלונה לא תגיע למגדל. ההפסד יתחלק בין כל מי ששיווק פרח זה באותו השבוע.

שיטה זו שהרחבתי אודותיה, כמעט ואינה קיימת היום.

שיווק בורסה

שיווק בבורסות הפרחים מרכז את עיקר שיווק הפרחים באירופה. במסלול זה המגדל קוטף, ממיין, אוגד, אורז ושולח פרחים ארוזים לבית האריזה. על האריזה מופעים פרטי המגדל. הפרחים נשלחים באריזתם למסוף בלוד ומשם בהטסה (או בהפלגה) לבורסות בהולנד או גרמניה. בבורסה הפרחים נפרקים מאריזתם, מוצבים בדליים על עגלות, גלויים לעיני הקונים.

המכירה הינה מכירה פומבית. לא אכנס כאן לפרטים על שיטת המכירה והקצב המסחרר בו נמכרים מליוני פרחים. אחריות המגדל מלווה את הפרחים עד אחרון הסוחרים. כלומר, פרחים שימצאו לא ראויים, יזרקו. לא די שהמגדל לא יקבל פדיון על תוצרתו, הוא גם ישא בכל הוצאות המגדל. בשיטת מכירה זו, נכון מאמר חז"ל "טוב שם משמן טוב". מגדל שמוכיח איכות, פרחיו נמכרים במחיר גבוה יותר.

עיסקות B.B

( B.B  ראשי תיבות של "משרד תיווך" בהולנדית)

בשנים האחרונות התפתחה שיטה זו לצד שיטת השיווק בבורסה ובמקום "שיווק כרמל". בשיטה זו מתבצעת עיסקה בה המגדל מתחייב לספק פרחים בכמות שהוסכמה לתקופה מוסכמת ובמחיר קבוע מראש. למשל, קניין מעוניין לקנות 10,000 ורדים כל שבוע ממגדל פלוני במחיר שקל לפרח. המגדל מתחייב לספק את הכמות וכמובן הקניין מתחייב לשלם כפי שהוסכם, ללא קשר למחירי השוק המשתנים. 

עיתוי השיווק

חוץ מעיסקאות B. B (בהם המחיר נקבע מראש), הביקוש וההיצע קובעים את מחירו של הפרח.  כאשר הביקושים גדולים מההיצע המחיר מאמיר, המחיר יורד במצב ההפוך.

החגים הכלליים (יום האב, יום האם, יום הולדת המלכה וכו') והחגים הדתיים הנוצריים, יוצרים ביקושים מוגברים לכלל הפרחים או לצבע מסוים, למשל  בחג הפסחא יש ביקוש לפרחים בצבע צהוב, בחג המולד ביקוש לפרחים אדומים ולבנים, ביום הולדת של מלכת הולנד, עולה הביקוש לצבע הכתום (כצבע הדגל ההולנדי) וכו'. לכן צפויה עליית מחירים בתקופה זו. החג המשפיע ביותר על רמת הביקושים והמחירים הוא חג הולנטיין. מגדלים משתדלים לרכז כמות רבה יותר של פרחים לקראת חגים אלו.                  

עד לפני כעשור שנים, מגדלי הורדים  כיוונו את גל הפריחה (באמצעות גיזום בזמן מדוייק)  לקראת החגים, כך העלו את פדיון הפרחים. כיום מסיבות של שמירה על בריאות המטע נמנעים משיטה זו.

השימוש בפרחים וצמחי נוי

תרבות שימוש בפרחים ובחפצי נוי מפותחת מאוד במדינות המפותחות ובכללם מדינות אירופה, המנהג פשט גם באירופה המזרחית כפי שהתברר לאחר קרוס מסך הברזל. יתכן וקיים גם שימוש פולחני למוצרים אילו בימי אידם, אך אין ספק כי השימוש הפולחני מהווה מרכיב זניח במסחר.

מי ומי בשוק הפרחים?

כאמור, הולנד הייתה ועודנה "מעצמה" בכל הנוגע לגידול ומסחר בפרחים וצמחי נוי. סוחרים הולנדים קונים פרחים מקומיים או מיובאים בבורסות או בעיסקאות אחרות.

על מדינות היבוא לצד ישראל אפשר למנות את קניה, זימבבואה, קולומביה אקוודור ועוד. חלקה של ישראל בנפח הכללי של מסחר הפרחים באירופה מגיע לכ- 10% במונחים של כמויות שנתיות. אולם בעונת החורף חלקנו גדול יותר, אך עם הפיתוח הגדול בענף הפרחים במדינות  שמניתי, חלקנו היחסי יורד בהתמדה משנה לשנה, אין זה המקום להכנס לסיבות העניין. עם זאת, נשמר יתרונו של המגדל השראלי, בחדשנותו, בהופעה עם סל פרחים מגוון ובהכנסה מתמדת של גידולים חדשים.