לכל מקום ומקום בארצנו הקדושה יש מהות משלו, ומכונה הוא על פי מהותו. שני שמות נקראו לעיר הקודש טבריה ת"ו: בתנ"ך[1] - רקת, ובלשון חז"ל - טבריה. חכמינו נחלקו בשאלה האם שמה המקורי טבריה וכינויה 'רקת' או להפך, והביאו טעמים לכינויה. רבא[2] סובר כי טבריה שמה והסיבה לכינויה 'רקת' היא 'שאפילו ריקנים שבה מלאים מצוות כרימון'[3]. רבי ירמיה ורבה סוברים כי רקת שמה, והסבירו מדוע מכונה 'טבריה'[4]: א)'שטובה ראייתה', ב)'שיושבת בטבורה של ארץ ישראל'.
א. שאפילו ריקנים שבה מלאים מצוות כרימון
חז"ל[5] לימדונו שלא רק בטבריה הריקנים מלאים מצוות כרימון, אלא רשעי ישראל בכלל, מלאים מצוות כרימון. אך אם נאמרה אמירה זו כלפי טבריה במיוחד, כנראה שבה ניכר עניין זה יותר. ראייתם המיוחדת של יושבי טבריה - ראייה פנימית, אין הם מסתכלים על הגילוי החיצוני, אלא מצליחים להבחין במה שנראה כסותר, שאפילו הריקנים שבה -מלאים מצות כרימון.
ניתן להבין זאת על פי הסברו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל[6], שכדי להבין אמירה זו יש לפסק בפסיק לאחר המילה 'מצוות'. 'שאפילו ריקנים שבה מלאים מצוות', ואם יוקשה כיצד הריקנים מלאים מצוות, התשובה היא - 'כרימון'! הרימון הינו הפרי היחיד שאין לו בשר, נוסף על גרעיניו, אלא כל תוכו הוא רק הגרעינים, והם הם הבשר שלו. כך עבור ישראל, המצוות אינן דבר הנלווה לחייהם, דבר שכביכול נוסף על חייהם ועל כל עסקיהם. לא כך, אלא שאף מעשי החולין שלהם קודש הם, והרי הם כמצוות על כן אפילו הנראים ריקנים, באמת מלאים מצוות הם, כרימון.
ב. שטובה ראייתה[7]
הראשונים והאחרונים מבארים באופנים שונים את פירוש האמירה 'שטובה ראייתה' של טבריה.
רש"י מבאר 'שיש לה אויר יפה'[8]. התוספות מבארים 'שהיו שם גנות ופרדסים'[9], והמהרש"א מבאר 'שטובה ראייתה בחכמים - שהיו יושבים שם סנהדרין'[10].
אולי גם ניתן להסביר 'שטובה ראייתה', היינו שליושביה יש עין טובה[11], שליושביה יש ראייה טובה. המבט שלהם - לטובה, כלשון הפסוק[12] 'טהור עינים מראות רע'.
הכוח המאפיין את טבריה הוא ההסתכלות על הכול מתוך תשומת לב למעלות ומתוך לימוד זכות. ראייה מזכה היא ראייתם של היונקים מכוחה של טבריה, וראייה זו גורמת לראות אף את הריקנים שבה - מלאים מצוות כרימון.
לא לחינם, רבי מאיר[13] איש טבריה[14] הוא בעל המימרא[15] 'בין כך ובין כך אתם קרויים בנים'[16], כהסבר הגמרא שאף כשעובדים עבודה זרה נקראים ישראל בנים מעולים.
מתוך מבט זה על המושחתים בישראל אומר רבי מאיר[17] 'בשעה שאדם מצטער, שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי, אם כןהמקום מצטער על דמן של רשעים שנשפך קל וחומר על דמן של צדיקים'.
מכוח דבריו של רבי מאיר, כותב בטבריהרבי מנחם מנדל מוויטבסק זצ"ל (ראש עליית החסידים לטבריה) את אגרתו המפורסמת:
ולאפרושי מאיסורא באתי להזהירכם, כיהודא ועוד לקרא, כמאמר הכתוב ועתה על תתלוצצו פן יחזקו מוסרותיכם ח"ו, והוא שלא להיות לוצץ מבני-אדם עוזבי תורהח"ו... ומלתא דפשיטא לי, וברור בשכלי, כהגלות נגלות, אחד הדברים הידועים, שהוא סיבת הירידה והשפלות. והענין שבין כך ובין כך קרואים בנים, והוא מפריש עצמו מן הכלל להיות הוא פרטי, וכל השפעות כללות ישראל אין לו חלק עמהם, וזה מאמר "בתוך עמי אנכי יושבת...[18].
ג. משיח יתגלה מטבריה
חז"ל מגלים לנו שהמשיח יופיע מטבריה; וכך נאמר בגמרא ראה הערה 19בשעת החורבן 'גלתה סנהדרין... מלשכת הגזית לחנות, ומחנות לירושלים ומירושלים ליבנה... ומציפורי לטבריה. וטבריה עמוקה מכולן... אמר רבי יוחנן: ומשם עתידין ליגאל...'[19].
וכן כתב הרמב"ם[20]: 'ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא, ... וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה, ומשם נעתקים למקדש'.
במדרש מופיע[21] 'טבריה משלמת למשיח', ורש"י פירש[22] 'טבריה משלמת למשיח, משלמת הגאולה, שבטבריה פסקה הסנהדרין, שמשם ואילך לא גלתה, ושם ממתנת התורה עד שיבוא מלך המשיח'.
וכן כתב רס"ג[23] 'אם תשלם התשובה יבוא בן-דוד מיד פתאום יבוא האדון, ואם לאו יבוא הקץ בהשלמתו ואז יהיו מלחמות ויעמוד איש מבני יוסףבגליל'.
וב'כפתור ופרח'[24] נכתב 'עתידין מתי עיה"ק טבריא ת"ו לקום בתחיית המתים, ארבעים שנה קודם כל העולם'.
מה רצו ללמדנו רבותינו בכך? חז"ל עוסקים בהדרכת האדם לטוב, וודאי גם באמירות אלו מסרו לנו הדרכה לדורות.
ד. הגאולה מכוחלימוד זכות
נראה לומר, שחז"ל בדרשותיהם רצו ללמדנו, מעבר למיקום שממנו תבוא הגאולה ויתגלה המשיח, מהו הכוחהגואלנו.[25] .
המשיח יבואמטבריה, דהיינו מכוח לימוד הזכות, מהראייה הטובה[26] שיכולה להבחין שאף הריקנים אכן מלאים מצוות.
הרי אף לעתיד לבוא, נהיה זקוקים ללימוד הזכות, כמובא במדרש[27]:
לעתיד לבא כשיבא הקב"ה לכלות את העו"ג באים כל השרים של מעלה ואומרים לפני הקב"ה כלום יש לפניך משוא פנים מה נשתנו אלו מאלו הללו שופכי דמים והללו שופכי דמים הללו מגלי עריות והללו מגלי עריות הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז, אמר הקב"ה למיכאל סניגורן של ישראל החזר להם תשובה, באותה שעה מיכאל סניגורן של ישראל משתתק שנאמר בעת ההיא יעמוד מיכאל שרכם ואין עמידה אלא שתיקה שנאמר עמדו ולא יכלו דבר, אמר הקב"ה למיכאל נשתתקת אני מדבר שנאמר אני מדבר בצדקה באיזה זכות אני גואלם בשביל הצדקה שהיו עושים אלו עם אלו.
לעתיד לבוא יתגלה שזהו כוחו של הגואל, כפי שכתוב במדרש תלפיות: 'מלך המשיח ילמד זכות על כל הגרועים שבגרועים שבישראל[28], וזה יהיהסימן של המלך המשיח'.
וכן מובא בשם תלמידי הבעל שם טוב: 'אשר משיח יהיה מלמד זכות טוב על כל ישראל אפילו על הרשעים שהם צדיקים... וע"י זה יהיו נגאלים... וכל מי שמלמד זכות על כל הברואים הוא מבחינת משיח'.[29] 'שבחינת משיח יהיה שביכולתו ללמד זכות על כל ישראל, וע"י הלימוד-זכות יפיל הרהורי תשובה בכולם ויהיו כולם צדיקים'[30]
ר' נתן, תלמידו של ר' נחמן מברסלב[31] אומר:
...כלהנקודות טובות שמוצאין בכ"א מישראל- זה בחינתהתנוצצות משיח... כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים נאום ה' אלקים מקבץ נדחי ישראל" כי עיקר בנין ביהמ"ק הוא ע"י שהשי"ת מקבץ נדחי ישראל, ע"י שמוצא גם בהנדחים והאובדים נקודות טובות ומקבץ אותם אל הקדושה. ועי"ז הטוב שיתקבץ בעת ביאת הגואל ב"ב עי"ז יהיה בנין ביהמ"ק... שבעקבות משיחא, בסוף הקץ... ואז יהיה גודל הבירור והצירוף... ואזי יהיה עיקר התיקון... ע"י מצדיקי הרבים. היינוע"י הצדיקים שידונו את הכל לכף זכות,וימצאו נקודות טובות אפילו בהפחותים מאד מאד, שזהו עיקר עבודת הצדיקים,ועי"ז דייקא יבוא משיחב"ב.
ואלו דברי הרב קוק זצ"ל, בספרו 'עולת ראיה'[32]:
אליהו יושב בכל מוצש"ק תחת עץ החיים וכותב זכויותיהם של ישראל, על כן ראוי לכל מי שיש לו ...מידת גילוי אליהו..., ויכיר בהכרה שכלית ובהרגשה בהירה וברורה את קדושת ישראל... שגם הריקים שבישראל כל העולם מושתת עליהם.
ועוד מוסיף הרב זצ"ל[33]:
מצד גדולת ערכה של נשמת משיח, הכוללת את עצמיות שורשן של ישראל, אין שום חוצפא יכולה לפגוע בקדושתו... אורו של משיח שאינו מתירא מחוצפא... שמפני מעלת עצמיות קדושתן של ישראל אין המעלות מעכבות.
וכן כתב תלמידו, הגרי"מ חרל"פ[34]:
...בכלל הצפיה לישועה להאמין כי ראויים המה ישראל להגאל בכל שעה ושעה,שאם גם רבים הם הלקויים מצד החוץ, - טהורים ונקיים הם מצד הפנים, כדברי תיקוני-זוהר[35] על דרא דעקבתא דמשיחא "טב מלגאו ולבושא דיליה ביש, דא איהו עני ורוכב על חמור". שאם לא מכירים בזה אי אפשר לצפות לגאולה באותה שעה, לכן יש להעמיק בקדושתם של ישראל ועומק זכותם שהם ראויים תמיד לגאולה...ישועת ישראל תלויה בעיקר ברצון ישרי לב ללמד זכות על ישראל[36]
ברור שבדור אחרון, דורו של משיח, נדרשים אנו ללמד זכות דווקא על הפחותים שבפחותים, כי אלה בדיוק אנשי הדור הזה, כדברי ה'בני-יששכר'[37]:
...שהדורות האחרונים קודם ביאת המשיח, כמו אנחנו כהיום, נקרא עקבות-משיחא, להיות הנשמות שבדורות האחרונים הם בסוד עקביים..., עד בואהזמן עקבות-משיחא כאשר יתוקנו הנשמות הללו שהם מבחינת עקב... דדורות אחרונים מבחינת עקביים.
ה. 'שיושבת בטבורה[38] של ארץ ישראל'
מוצאים אנו מקומות בארץ שחז"ל כינו אותם בשמות אברים בגוף. יש לברר מה תפקידו של כל אבר, ועל פי זה נדע את מהותו של המקום. הלב מספק חיים לאדם, לעומתו, דרךהטבורמגיעים חיים לעובר. הואהנותן את הכוח למה שייוולד בעתיד.
אולי כוונת חז"ל בדבריהם שטבריה יושבת בטבור, היינו שייחודה של טבריה הוא בנתינת כוח להוליד בריאה מתוקנת וחדשה, אשר עתידה להתגלות בעתיד. זהו משיח צדקנו, ועתיד הוא להתגלות בטבריה. עניינה של טבריה ,לימוד הזכות אף על הפחותים שבפחותים, זהו הטבור. טבריה מספקת את כוח החיים למה שעתיד להיוולד, גאולתם של ישראל על ידי משיח צדקנו שיבוא במהרה בימינו אמן.
[1] יהושע יט, לה.
[2]מגילה ו ע"א.
[3] מלשון: 'כפלח הרימוןרקתך' (ח"א למהרש"א, מגילה ו ע"א).
[4]וכבר העיר ר"י עמדין בחידושיו למגילה ו ע"א: 'אע"פ שמדברי כותבי ד"ה נודע שזה שמה הניתן לה ע"ש הקיסר טיבריוס שבימיו נבנית ולכבודו קראוה כך, מ"מ חז"ל נתכוונו להסב השם לדבר אחר שלא לתלותו בשם נכרי ע"א, וכ"מ כ"פ שדרשו גם תיבות יווניות ידועות ועשו מהן נוטריקון'.
[5] ברכות נז; וכן עירובין יט ע"א; חגיגה כז ע"א; סנהדרין לז ע"א.
[6] מכתבו לקבוצת שלוחות, תשרי תש"ך. (מתוך הקובץ 'לזכרו', בעריכת הרב חיים שטיינר והרב איסר קלונסקי, עמ' 48)
[7] מרן הב"י בתשובותיו (גיטין א) מסביר שטבריה היא קיצור של טב-ראיה.
[8] מביאו 'כפתור ופרח', פ"ז.
[9] מגילה ו ע"א.
[10] שם.
[11] כך כותב האדמו"ר מלובאביץ' (ויגש, התשמ"ח).
[12] חבקוק א, י.
[13] מעשה רבי מאיר ואחר התרחש בטבריה ('טבור-הארץ', יד ע"ב) והבירור כולו הוא בשאלה האם יש מישהו שאין לו תקווה או אין ('שובו בנים שובבים,- חוץ מאחר'), ואולי לכן נחשב ר"מ בקשריו עם אחר כמי ש'רימון-מצא', שר"מ ראה אותו בטבריה, ובה אפילו הריקנים מלאים מצוות. לחלופין, ייתכן שדברי חז"ל 'שאפילו ריקנים שבה מלאים מצוות כרימון' מכוונים לאנשים כאלישע בן-אבויה שרק בחיצוניותו היה רע אך רבות ניתן היה ללמוד מפנימיותו.
[14]וע"ע 'טבור-הארץ', יז ע"ב, לרב משה קליערס.
[15] קידושין לו ע"א.
[16] וב'תשובות הרשב"א' נפסק שאף שבכל הש"ס הכלל הוא 'ר"י ור"מ הלכה כר"י', כאן'הלכה כר"מ' (ח"א סי' קצד).
[17] סנהדרין מו ע"א.
[18] ספר 'פרי הארץ', אגרת ח.
[19] ראש השנה לא ע"ב.
[20] הל' סנהדרין פי"ד הי"ב.
[21] ילקוט ויחי, רמז קסא.
[22] לבראשית רבה, סוף פר' ויחי.
[23] 'אמונות ודעות', מאמר שמיני, גאולה אחרונה פ"ה
[24] פ"ז לג.
[25] כהסבר 'מדרש שמואל' (ריש אבות) ו'קדושת לוי' (ליקוטים) שמשה קיבל תורה מסיני, שמשה זכה לקבל התורה רק בזכות שהיה בבחינת סיני, שהיה עניו מכל האדם. וכן הרפואה באה מגלעד 'הצרי אין בגלעד' והכוונה לאליהו הנביא ('יערות-דבש', ברכת-רפאנו).
[26] רומז לכך האדמו"ר מלובאביץ' (ויגש התשמ"ח).
[27] 'פרשת-דרכים', ריש דרוש י"ח.
[28] כדברי רבי פנחס מקוריץ: 'צדיק שאינו גמור - אוהב רשע שאינו גמור, צדיק גמור - אוהב רשע גמור' ('אמרי-פנחס השלם', עמ' ר"ג, סעיף ס"ח).
[29] הרב המוכיח זצ"ל (מובא ב'מדרש פנחס החדש').
[30] 'תשואות-חן' (סוף ליקוטים), בשם תלמידי הבעש"ט.
[31] 'ליקוטי הלכות', או"ח א, ח-יב.
[32] עולת ראיה ב, רי"א; ע"פ הזוהר הקדוש, ח"א עמ' קלו.
[33] שמונה קבצים, ח קנז.
[34] מי-מרום ו, א א.
[35] תיקון ס.
[36] מי מרום ו, פרק עא.
[37] אגרא-דכלה,עקב צא ע"ב, ד"ה והיה עקב.
[38] הרב ישראל אריאל שליט"א מסביר שהכוונה שטבריה יושבת בטבור מבחינה גיאוגרפית. אם נמדוד את המרחק מים סוף לפרת, לטורי אמנון ולנילוס - אזי טבריה תהיה במרכז. זאת בהסתמך על דברי ה'כפתור ופרח' (פרק יא).
כמו שטבור באמצע הגוף כך טבריה באמצעה של ארץ ישראל, כפרוש רש"י: 'בטיבורה - באמצעיתה'.
e'>[37] אגרא-דכלה,עקב צא ע"ב, ד"ה והיה עקב.
[38] הרב ישראל אריאל שליט"א מסביר שהכוונה שטבריה יושבת בטבור מבחינה גיאוגרפית. אם נמדוד את המרחק מים סוף לפרת, לטורי אמנון ולנילוס - אזי טבריה תהיה במרכז. זאת בהסתמך על דברי ה'כפתור ופרח' (פרק יא).
כמו שטבור באמצע הגוף כך טבריה באמצעה של ארץ ישראל, כפרוש רש"י: 'בטיבורה - באמצעיתה'.
עוד בקטגוריה נושאים נוספים
ביטול הזמנת אולם שמחות עקב מגפת הקורונה
עקב התפשטות מגפת הקורונה אסרה הממשלה קיום אירועים באולמות השמחות, והגבילה את מספר המשתתפים בחתונות. כתוצאה מכך נבצר...
נפתחה קבוצת WhatsApp לשאלות הלכתיות-מקצועיות עבור גננים
עקב הביקוש נפתחה קבוצת WhatsApp לגננים לצד רבנים ואגרונומים ממכון התורה והארץ, המתמחים בנושאים אלו. קבוצה זו מנגישה את...
פרס ישראל לשנת תש"פ הוענק לרב יעקב אריאל
פרס ישראל לשנת תש"פ בתחום הספרות התורנית הוענק לרב יעקב אריאל, נשיא מכון התורה והארץ, בטקס שהתקיים ביום העצמאות. ספריו...