חימום אוכל בשבת בבית הארחה

הקדמה

כאשר אנו מחפשים מקום להתארח בשבת, כדוגמת מלון או בית הארחה, יש צורך לבדוק מהי רמת הכשרות במקום באופן כללי (כשרות רגילה או כשרות 'מהדרין'), וכיצד הדבר בא לידי ביטוי גם בפרטים הקטנים, כדוגמת כשרות העופות, ירקות העלים, ברירת קטניות ועוד. נושא חשוב, שבדרך כלל נשכח ואינו נבדק כלל, הוא דרכי החימום של המאכלים בשבת. במאמר זה ננסה להציג את ההלכות ומקורותיהן בנושא, ולראות כיצד נכון לנהוג הלכה למעשה[1].

בשאלת חימום המאכלים בשבת יש לדון בכמה סוגיות:

השהייה מערב שבת.

הגדרת אש גרופה וקטומה.

נתינה על האש לכתחילה בשבת.

'גרמא' בשבת.

מתוך לימוד הסוגיות ממקורות ההלכה, ננסה להכריע בהן למעשה.

 

א. דיני השהייה מערב שבת

במשנה[2] מובא שאסור לתת תבשיל על אש גלויה (=אש שאיננה גרופה מן הגחלים),ונחלקו האמוראים בגמרא האם האיסור הוא בשבת או אפילו מערב שבת. לדעת חנניה מותר להשהות תבשיל מערב שבת על אש גלויה, ואילו לדעת חכמים הדבר אסור. טעם האיסור הוא: שמא יבוא לחתות בגחלים. הגמרא קובעת שלדעת חנניה, המתירה להשהות תבשיל על אש גלויה לפני השבת, מותר לעשות זאת רק אם התבשיל הגיע לשיעור 'מאכל בן דורסאי'[3]. מצד שני לדעת חכמים, שאסרה להשהות תבשיל מערב שבת על אש גלויה, נאסר הדבר דווקא כאשר התבשיל צריך בישול; אולם תבשיל שבושל כל צורכו והוא מצטמק ורע לו, לא קיים החשש שמא יבוא לחתות בגחלים, ומותר להשהותו על אש גלויה[4].

 

1. הכרעת הראשונים והשו"ע

הרמב"ם והרי"ף פסקו כחכמים, ולשיטתם רק תבשיל שכבר התבשל כל צורכו והוא מצטמק ורע לו, מותר להשהותו מערב שבת על אש שאינה גרופה וקטומה.

לעומתם, דעת רש"י ותוספות שהלכה כחנניה, ומשעה שהתבשיל הגיע לשיעור בישול של 'בן דורסאי', מותר להשהותו מערב שבת על אש גלויה. 

השו"ע[5] הביא את שתי הדעות, את דעת חכמים המחמירה הביא בסתמא, ואת דעת חנניה המקלה הביא בלשון 'יש אומרים'. הרמ"א הכריע כדעה המקלה. אומנם, לפי כללי הפסיקה המקובלים, כאשר מובאת בשולחן ערוך דעה אחת בסתם ודעה נוספת בלשון 'יש אומרים', ההכרעה כדעה הראשונה; אך למעשה, פוסקים ספרדים רבים הקלו כדעה השנייה[6].  

למעשה, אשכנזים יכולים להשהות על אש גלויהבערב שבתכל מאכל שהתבשל כבר שיעור של כחצי בישול. יש ספרדים המקלים כדעת הרמ"א, ויש הפוסקים כדעת השו"ע שאפשר להשהות על אש גלויה רק תבשיל שהתבשל כל צורכו, והוא מצטמק ורע לו.

 

ב. הגדרת אש גרופה וקטומה

כפי שביארנו לעיל, החשש שמא יבוא לחתות בגחלים קיים רק באש גלויה, אך אם גרף או קטם את האש, אין יותר חשש שמא יבוא לחתות בגחלים, ומותר להשהות עליה כל תבשיל, אפילו כזה שלא הגיע לשליש בישולו.

נחלקו ראשונים מהו טעם ההיתר של קטימת הגחלים. מדברי רש"י עולה שמטרת הקטימה היאלמעט את חוםהכירה[7]. לעומתו, כתב הר"ן שמטרת הקטימה להוות היכר לכך שאסור לחתות בגחלים[8], ולכן אין צורך בקטימה גמורה, ודי בכיסוי כלשהו של אפר על גבי הגחלים.

רוב הפוסקים סוברים שאש המכוסה בלוח מתכת ('בלעך') דינה כאש גרופה וקטומה, כיוון שאין דרך לבשל עליה כך[9]. למעשה, מותר להניחמערב שבת תבשיל על אש מכוסה, אפילו אם התבשיל עדיין לא התבשל בשיעור של 'מאכל בן דורסאי'. גם פלטה שאין בה אפשרות להגביר ולהנמיך את עוצמת החום נחשבת אש קטומה, ומותר להניח עליה מערב שבת את כל סוגי התבשילים, בין אם הם מבושלים כל צורכם ובין אם אינם מבושלים כל צורכם. 

 

1. כיסוי הכפתורים

על פי ההסבר שכתב הר"ן, קטימת הגחלים מהווה היכר, ולכאורה אפשר לומר שבאותו האופן יכול לשמש כיסוי הכפתורים בתור היכר מצוין, ולא יהיה צורך לכסות את האש עצמה. אך למעשה, הפוסקים[10] סוברים שחז"ל הצריכו שההיכר יהיה בגוף האש ולא בדבר אחר, ולכן כיסוי הכפתורים לא יועיל לפתור את חשש החיתוי, בדיוק כפי ששלט המזכיר לנו ששבת היום, לא יועיל.

 

2. נעילת דלת התנור    

בגמרא[11] מובא היתר נוסף להשהיית בשר בתוך תנור שאיננו גרוף וקטום, אם פתחו של התנור מכוסה בטיט. רש"י[12] מסביר, שהואיל וכדי לפתוח את דלת התנור יש לשבור את הטיט תחילה ויש בכך טרחה, עד שיבוא האדם לשבור את הטיט, הוא ייזכר שאסור לחתות בגחלים. הסבר דומה מובא גם ברא"ש[13], אולם הרמב"ם[14] כותב שההיתר ניתן רק בגלל שהרוח מזיקה לסוגי בשר מסוימים שבתנור, ולכן אין חשש שהאדם יסיר את כיסוי הטיט.

מההסברים השונים עולה הנפקא מינה השייכת לנושא שלנו: לפי הרמב"ם, ההיתר של תנור סגור יהיה קיים רק בסוגי בשר מסוימים שהרוח מזיקה להם, אולם לפי רש"י והרא"ש, ההיתר קיים תמיד, וכל תנור סגור ניתן להקל ולהחשיבו לגרוף וקטום שאין בו חשש חיתוי.

השו"ע[15] פסק להלכה כדעת הרמב"ם, אך הרמ"א פסק להקל כדעת רש"י.

יש מפוסקי אשכנז שלמדו מכאן היתר להשהות בתנור נעולמערב שבתמאכלים שלא התבשלו אפילו בשיעור 'מאכל בן דורסאי'[16], אך למעשה מקובל לכסות את האש עצמה, הואיל ובשבירת הטיט בדלת התנור יש טרחה מרובה, ואילו בפתיחת המנעול אין טרחה כלל. לכן אין לדמות בין המקרים, וטוב לכתחילה להחמיר בדבר זה. כמובן שלדעת השו"ע אין שום אפשרות להקל בכך, מאחר שהוא פסק כדעת הרמב"ם, שההיתר הוא דווקא בסוגי בשר מסוימים.

 

ג. נתינה לכתחילה על האש בשבת

עד כה עסקנו בדרכים להניח תבשיל על האש בערב שבת, אך יש לברר מה הדין כאשר ברצוננו להניח את התבשיל על האש בשבת עצמה[17].

בנתינת תבשיל על גבי האש בשבת עלינו לוודא שני דברים:

א.      שהתבשיל יהיה מבושל כלצורכו.

 כל תבשיל שלא התבשל כל צורכו, אסור לתת אותו בשבת על מקור חום, משום איסור בישול.

ב.      שהתבשיל יונח אך ורק על גבי אשגרופהאו קטומה.

בגמרא נחלקו האמוראים בהבנת המשנה[18], האם בנתינת תבשיל מערב שבת על האש צריך לגרוף או לקטום את האש, אך מוסכם על דעת כולם, שהנחת תבשיל על האש בשבת חייבת להיות על אש גרופה או קטומה.

הראשונים נחלקו מדוע חייב לגרוף ולקטום את האש, גם כאשר מדובר בתבשיל המבושל כל צורכו, ומצטמק ורע לו:

הר"ןכתב שטעם האיסור הוא משום שנראה כמבשל[19], אולם, ר"ת ב'ספר הישר' כתב שאיסור הנתינה בשבת הוא משום החשש שמא יחתה בגחלים[20].

הפמ"ג[21] הכריע שאיסור נתינה על האש בשבת הוא משום 'שנראה כמבשל בשבת', וכן היא הכרעת המשנ"ב[22], אף שב'שער הציון' מובא שלפי ר"ת טעם האיסור הוא משום שמא יחתה בגחלים[23].

לפי הכרעת המשנ"ב, ודאי שאדם הבא לתת תבשיל בשבת לתוך התנור, לא תועיל לו נעילת הדלת, שהרי טעם כיסוי האש הוא מפני שהאדם נראה כמבשל, ולא מחשש שמא יבוא לחתות בגחלים.

 

1. פלטה חשמלית

 לדעת רוב הפוסקים מותר לכתחילה להניח מאכל המבושל כל צרכו על גבי תבנית הפוכה הנמצאת על הפלטה. יש המקלים להניח ישירות על הפלטה, כיון שאין דרך לבשל עליה, ויש המחמירים ואוסרים להניח עליה ישירות, שכן אף שאין דרך לבשל על פלטה, חימום הפלטה נועד עבור האוכל שאנו שמים עליה, וגם על כך קיימת גזירת חכמים[24].

להלכה, כדי לחמם בשבת מאכל מבושל כל צורכו, ראוי להניח תבנית הפוכה על הפלטה ועליה להניח את האוכל.

 

2. כיצד יש לדון תנור

בדרך כלל, גופי החימום בתנור מכוסים. יש פוסקים[25] הדנים אותו ככירה גרופה וקטומה, ומתירים להכניס לתוכו מאכלים בשבת, כאשר פתיחת הדלת וסגירתה אינה משפיעה על פעולת התנור (כאשר התרמוסטט של התנור מבוטל וחום התנור קבוע). גם לדעה זו, לכתחילה יש לכסות את כפתורי התנור בתור היכר לכך שאסור להגביר את עוצמת החום. כנגדם, יש פוסקים הסוברים[26] שגם כאשר גופי החימום מכוסים, התנור אינו נחשב לגרוף וקטום, כיוון שכך הדרך לבשל בו גם בימות החול, והואיל ואין היכר בין שבת לבין חול, יש חשש שמא יבוא לחתות בגחלים. נוסף לכך, יש מהפוסקים[27] הסוברים שאף אם תנור זה ייחשב לגרוף וקטום, עדיין מותר רק להשהות בו תבשילים מערב שבת, אך לא להכניסם אליו בשבת עצמה; משום שבדיני 'מיחזי כמבשל' מבואר שדווקא על גבי כירה גרופה וקטומה אינו נראה כמבשל, אך כשמכניס את המאכל לתוך תנור, נראה כמבשל. אומנם יש חולקים[28] על כך ואוסרים להכניס בשבת תבשיל לתוך תנור, רק כאשר יש אפשרות לחמם גם על גבי התנור, אך כאשר אין אפשרות לחמם על התנור אלא רק בתוכו, מותר להכניס גם לתוכו, ואינו נראה כמבשל.

 

ד. 'גרמא' בשבת

נחלקו הפוסקים, האם מותר לתת בשבת מרק על הפלטה בעודה כבויה, כאשר ידוע שבעוד זמן מה תופעל הפלטה על ידי שעון שבת.

כדי להבין את השיטות השונות בדין זה, יש להגדיר מהי 'גרמא'.

פעולה הנעשית בדרך של 'גרמא' היא פעולהשבשעת עשייתהאינה גורמת לשום מלאכת איסור, אלא רק כעבור פרק זמן מסוים. לדוגמא: הנחת כלים מלאים במים בפני הדלֵקה, נחשבת לפעולת 'גרמא' המותרת בשבת, כיוון שהאש אינה נכבית מיד כשמניחים את הכלים, אלא כעבור זמן, כשהאש תגיע לכלים ותשרוף אותם, יישפכו המים ותכבה האש.

אמנם כאשר האדם עושה את המלאכה עצמה, אף על פי שהמלאכה נעשית על ידי סיוע של דבר אחר, כמו במקרה של הזורה זרעים ורוח מסייעתו, חייב על מלאכה זו[29] .

יש אומרים, שבעשיית פעולה שתוצאתה לא תתרחש מיד, אך היא תתרחש ללא שום פעולה נוספת, יש איסור דאורייתא[30]. יסוד זה הוא על פי דברי התוספות[31], המחייב אדם שקשר אדם אחר בתוך הבית, ולאחר מכן הביאו למקום שסוף חמה לבוא ולגרום למיתתו. התוספות מחייבו משום שתוצאת המיתה נגרמה על ידי פעולתו של האדם הכופת, שהרי ברור היה שהשמש תבוא, ויש בדבר סכנת חיים. נמצא שלשיטה זו, במקרה שאדם מניח מאכל לא מבושל על פלטה כבויה, שתופעל בעוד זמן מה ותגרום לבישול המאכל שהונח עוד קודם לכן, האדם שהניח את המאכל עבר על איסור תורה. מנגד, יש חולקים[32] ומתירים פעולה זו, גם כאשר התוצאה היא ודאית. לדעתם, מותר להיעזר בשעון שבת, בצורה שבשעת הנחת המאכל על הפלטה לא ייעשה שום איסור, ורק אחר זמן, כששעון השבת יופעל, אז תיעשה המלאכה מאליה. לשיטתם, מותר להניח מרק קר בשבת על הפלטה בשעה שהיא כבויה, על אף שבעוד זמן מה תתחיל הפלטה לפעול.

לכל הדעות הללו יש להוסיף את דעת הרמ"א[33], ש'גרמא' מותרת בשבת רק במקום הפסד.

הרמ"א כתב אודות נקודה נוספת שדן בה 'תרומת הדשן', ופסק שמותר לחמם מאכל בתנור כאשר מתקיימים שני תנאים: האחד,שגוי יכניסאת האוכל לתנור הכבוי. השני, שגוי הוא שידליק אחר כך את התנור כדילחמם את הבית,ואגב כך יתחמם גם התבשיל. ההיתר נשען על הכלל שדבר שאינו מתכוון בפסיק רישא, על ידי גוי יהיה מותר.

לכולי עלמא, כאשר מדובר בתנור שכל ייעודו הוא חימום מאכלים, ההיתר שעליו דיבר הרמ"א אינו קיים, אולם אם הגוי מכניס את המאכל לתנור כבוי שיופעל בעתיד על ידי שעון שבת, אנו חוזרים למחלוקת בהגדרת 'גרמא'.

 

ה. מההלכה אל המעשה

מבדיקה שערכנו במספר רב של מלונות ובתי הארחה, עולה בבירור נתון אחד הזהה אצל כולם: כל המאכלים מבושלים כל צורכם לפני שבת.

לעומת זאת, בצורת החימום קיימים הבדלים רבים בין המקומות השונים. אמנם לפעמים ההבדלים נובעים מרמת הכשרות השונה, אך לא תמיד מקום המגדיר את כשרותו 'כשרות מהדרין' מבחינת חומרי הגלם, יחשב 'מהדרין' גם מבחינת דרך החימום בשבת.

לאור ההקדמה ההלכתית שהובאה לעיל, נמנה את אפשרויות החימום לפי סדר העדיפות, מהטוב ביותר אל הטוב פחות:

1. שימושבארון חימום, שהכנסת המאכלים אליו נעשיתלפני כניסת השבת. דרך זו היא הטובה ביותר. הואיל וכל המאכלים מבושלים כל צורכם, גם אם האש אינה מכוסה, אין חשש של 'שמא יחתה'.

2. שימושבארון חימוםשיופעל בשבת עםשעון שבת, שהכנסת המאכלים נעשית בשבתעל ידי גוי. בדרך זו אין בעיה של בישול מאכלים יבשים, כיון שהם מבושלים כל צורכם. אומנם במרק ובתבשילים לחים כדוגמתו, יש בעיה של בישול בשבת, אך בדרך כלל אין משתמשים בארון חימום כדי לחמם תבשילים לחים. לדעת רבים, ארון החימום נחשב גרוף וקטום, אולם לכתחילה יש לכסות את הכפתורים.

3. הכנסת מאכלים בשבתלארון חימום פועל, יש להתיר בשעת הצורךעל ידי גוי; ויש מתירים את ההכנסה גם על ידי ישראל, כאשר מתקיימים תנאי החזרת תבשיל על גבי אש גרופה וקטומה (בתנאים אלו לא דנו במאמר זה).

4. שימוש בתנור שיופעל בשבת עםשעון שבת, שהכנסת המאכלים אליו נעשית בשבתעל ידי גוי. יש פוסקים הסוברים שתנור אינו נחשב לגרוף וקטום, אפילו אם גוף החימום מכוסה ואינו גלוי, כיוון שמקובל לבשל בו בצורה זו בימות החול, ואין בכך היכר שיזכיר לאדם שלא יבוא לחתות בגחלים.

 

הערה: גם בתנורים וגם בארונות חימום, פעמים רבות יש תרמוסטט הגורם לכיבוי גופי החימום ולהפעלתם לפי הצורך. במקרים אלו, גם כאשר ארון החימום או התנור כבוי בזמן הנחת המאכלים, אם פתיחת דלת ארון החימום על מנת להוציאם תגרור אחריה את הפעלת גופי החימום, יהיה בכך איסור תורה.

לכן יש לוודא שדגם ארון החימום מאושר על ידי המכונים הטכנולוגיים השונים (כדוגמת מכון צומת, המכון הטכנולוגי להלכה ועוד). במקרה שאין לארון החימום אישור שימוש בשבת, אם הוצאת המאכלים מתבצעת על ידי יהודי, יש לוודא שארון החימום כבוי. אם הארון אינו כבוי, יש לבדוק האם מנורת הבקרה של הארון פועלת; אם כן, משמעות הדבר היא שגופי החימום פועלים וניתן לפתוח את דלת הארון בלי לגרום להדלקתם מחדש.

כאשר גוי מוציא את המאכלים המצב פשוט יותר, כיוון שאין כוונתו של הגוי להפעיל את גופי החימום, אלא להוציא את המאכלים, ופעולה זו מוגדרת בתור 'דבר שאינו מתכוון, בפסיק רישא דלא ניחא ליה'. 

 

סיכום

כאשר באים להתארח במלון, בבית הארחה וכדומה, יש לברר כמה דברים בנוגע לאופן חימום המאכלים בשבת:

1. האם כל המאכלים מבושלים כל צורכם לפני שבת.

2. מהם אמצעי החימום, וכיצד דואגים שהאש תהיה גרופה או קטומה.

 הטוב ביותר הוא כאשר התשובה תהיה: 'המאכלים מחוממים על פלטה', או 'המאכלים מוכנסים לארון חימום בערב שבת, ואין כלל הכנסה של אוכל בשבת לתוך התנורים'.

אם התשובה תהיה:'המאכלים מוכנסים לתנור במהלך השבת על ידי גוי', יש לברר כיצד זה נעשה. אפשר להקל אם יתברר שהכנסת המאכלים מתבצעת כאשר התנור כבוי, והוא יופעל לאחר מכן על ידי שעון השבת, אך אם הגוי מכניס את המאכלים בשעה שהתנור פועל, לכתחילה יש להימנע מלהתארח במקום זה, ובמקום הצורך יש לשאול תלמיד חכם כיצד לנהוג למעשה. פתרון אפשרי הוא להמתין שהאוכל יצטנן ולאוכלו, ואין בכך הנאה ממלאכת הגוי.

אם המאכלים מוכנסים לארון חימום בשעה שהוא פועל, וההכנסה נעשית על ידי גוי, כיוון שלדעת רוב הפוסקים ארון החימום מוגדר בתור תנור גרוף וקטום שאין דרך לבשל בו, ניתן להקל ולהתארח במקום זה.