ריבית בשוק ההון - דו"ח מצב תשע"ב (כת"ר)

פתיחה

אחת ההשקעות הנפוצות ביותר בשוק ההון היא השקעה באג"ח (אגרת חוב)[1]. אג"ח היא למעשה הלוואה לטווח ארוך שלוקחת החברה מהציבור, תוך התחייבות להחזיר את ההלוואה בתוספת ריבית ידועה מראש. אחרי הנפקת האג"ח לציבור ניתן לסחור בה[2] לקנותה ולמוכרה, כפי שניתן לעשות בכל שטר הלוואה. שווייה של האג"ח נקבע, בין השאר, לפי מידת יציבותה של החברה. באופן כללי אג"ח נחשבת להשקעה סולידית מבוקשת, שכן הסיכוי לקבל את ההשקעה בחזרה ואף להוסיף לה תשואה מסויימת, גבוה למדי. לכן כמעט בכל תיק השקעות, בין אם מדובר בתיק השקעות פרטי, בין אם מדובר בקרן נאמנות משולבת, ובין אם מדובר בקופת גמל, קרן השתלמות או קרן פנסיה, בכולם יימצאו אגרות חוב של חברות כאלו ואחרות, לפי שיקול דעתו של מנהל תיק ההשקעות. אי לכך ניתן לומר באופן ודאי, כי כמעט כל אדם במדינת ישראל משקיע בכמה אגרות חוב, בידיעתו ושלא בידיעתו.

א. ריבית לחברה בע"מ – רקע הלכתי

קיימת מחלוקת בין הפוסקים האם הלוואה בריבית לחברה בע"מ אסורה, ובאיזו מידה[3]. המחלוקת נוגעת לאופן הגדרתו ההלכתית של המושג הכלכלי 'חברה בע"מ'[4]: האם מדובר בישות משפטית עצמאית, ולכן היא פטורה מקיום מצוות[5], או שאין זו אלא פיקציה משפטית, ואינה שונה באופן מהותי מכל שותפות אחרת[6]. לדעת ה'אגרות משה', מותר לחברה ללוות בריבית, שכן אין איסור ריבית חל אלא על הלוואה לאדם יהודי ולא על הלוואה לישות משפטית ('אגרות משה', יורה דעה ח"ב סי' סג). אולם פוסקים רבים חולקים על כך, וסוברים כי הלוואה בריבית לחברה בע"מ אסורה. לדעת הרב צבי פסח פרנק (שו"ת 'הר צבי', יורה דעה סי' קכו) זוהי ממש ריבית קצוצה, שנאסרה מהתורה; ואילו לדעת הגרש"ז אויערבך, הואיל ואין התחייבות אישית ושעבוד הגוף של הבעלים, אמנם לא ניתן לומר כי זוהי ריבית קצוצה, האסורה מהתורה, אך בוודאי זוהי ריבית דרבנן (שו"ת 'מנחת שלמה' ח"א, סי' כח) [7].

ב. הפתרון – 'היתר עיסקא'

פתרון מוכר לבעיית הריבית הוא 'היתר עיסקא', המוכר היטב בתחום הבנקאות. 'היתר עיסקא' הינו הסכם אשר מוכר עוד מתקופת הבית יוסף[8], המתיר את ההלוואה בריבית באמצעות מנגנון הלכתי מורכב[9]. כאשר חברה חותמת על היתר עסקה, היא למעשה פותרת את בעיית הריבית הקיימת בקניית אגרות החוב שלה, ומאפשרת לכל יהודי שומר תורה ומצוות להשקיע בה מבלי לעבור על איסור ריבית.

ג. דו"ח מצב עדכני של 'היתרי העיסקא' בישראל

מכון כת"ר בדק את מצב 'היתרי העיסקא' בקרב החברות המובילות בבורסה הישראלית. מבדיקת המכון מתברר כי מרבית החברות המנפיקות אגרות חוב וכלולות במדד 'ת"א 100', מקפידות להחזיק ב'היתרי עיסקא' כדין. עם זאת, מבדיקת המכון עולה כי חברות רבות אינן מחזיקות ב'היתר עיסקא', וחלקן אף אינן מוכנות לחתום על היתר שכזה.

מלכתחילה נימקו חלק מהיועצים המשפטיים את סירובם בכך ש'היתר עיסקא' הוא מסמך 'דתי' שאינו מובן להם, והם אינם מוכנים לחתום על מסמך שאינם מבינים. לשם כך ישבו חוקרי המכון וניסחו 'היתר עיסקא' המיועד במיוחד לחברות המעוניינות להנפיק אגרות חוב, אשר כתוב בשפה משפטית, וברור גם לעורך דין חסר כל השכלה תורנית. 'היתר עיסקא' זה קיבל את אישורו של נשיא המכון הגרז"נ גולדברג שליט"א. צעד זה איפשר לבתי השקעות לבחון את ההיתר, וחלקם אף חתמו עליו. למרות זאת במרבית החברות עמדו היועצים המשפטיים בסירובם לחתום גם על היתר זה[10]. מפליא לחשוב, שבין החברות אשר סירבו בתוקף לחתום על היתר עיסקא ביודעם כי משמעות העובדה היא כי הם לווים בריבית ומכשילים את הציבור באיסור ריבית, הייתה גם חברת שטראוס – עלית, המתהדרת בהכשרים 'מהודרים'...

חשוב לציין כי בכמה חברות שאנחנו נתקלנו בהן בסירוב, כאשר הפנייה הייתה מצד בתי השקעות אשר התנו את ההשקעה בחתימה על 'היתר עיסקא', נחתם ההיתר תוך שעות ספורות. ממקרים אלו למדנו כי הדבר המשפיע ביותר על החברות הללו, הוא ההבנה הפשוטה כי החתימה על ההיתר כדאית להם מבחינה כלכלית, היות והם עלולים להפסיד כסף ומשקיעים אם לא יחתמו על ההיתר. אנו מקווים כי הפעלת לחץ כלכלי על החברות הללו, באמצעות יועצי ההשקעות של כל אחד מאיתנו, עשויה להביא את מרביתן להבנה כי חתימה על 'היתר עיסקא' אינה רק נכונה מבחינה הלכתית אלא משתלמת מבחינה כלכלית. לשם כך מפרסם מכון כת"ר את רשימת החברות העדכנית[11] שבהן ההשקעה מותרת, ולעומתן את החברות שבהן ההשקעה אסורה. את הרשימה ניתן להגיש ליועץ ההשקעות או למנהל הקרן, ולבקש ממנו כי מעתה ואילך יקנה אגרות חוב אך ורק מחברות ללא חשש ריבית.

חשש ריבית במדד ת"א 100[12]