מוסר תשלומים

אני מעריך, במידה רבה של ביטחון, שכל קוראי הטור הזה מכירים ונתקלו בחייהם בתופעת ה"שוטף פלוס". מדובר במצב שבו התמורה לסחורה או לשירות ניתנים כחלוף זמן לא קצר ממועד האספקה. משמעותה האמיתית של דחיית התשלום היא בעצם הלוואה. ספק הסחורה או השירות מעניק בעצם הלוואה בגובה התשלום למקבל הסחורה או השירות, שלמעשה מקבל כבונוס לסחורה או השירות גם הלוואה קטנה. אולם התופעה הזאת יוצרת כמובן קושי גדול לספקי הסחורות והשירותים. הספק הרי לא יכול לדחות את התשלום לעובדים שלו, אשר מספקים את השירות, והוא נאלץ למעשה ללוות כסף כדי לשלם להם.

כאן נוצר מצב אבסורדי. לא פעם, מי שמסוגל להכתיב תנאי תשלום נדחים, בשיטת "שוטף פלוס", הם עסקים גדולים ויציבים או משרדי ממשלה. מצד שני, העסקים גדולים הללו, ובוודאי ממשלת ישראל, נהנים מיכולת לקבל אשראי זול מאוד. ואילו דווקא העסק הקטן, שנותן להם את האשראי על ידי עסקת "שוטף פלוס", נאלץ לקחת בעצמו אשראי, כלומר הלוואה, בריבית גבוהה יותר. מדו"חות הבנקים אפשר ללמוד עד כמה המצב שנוצר הוא אבסורדי. בשנת 2014 נדרשו עסקים קטנים לשלם ריבית של 6.09 אחוזים על הלוואת שקיבלו, לעומת ריבית של 3.04 אחוזים שנגבתה מעסקים גדולים.

פרט לפגיעה דווקא בעסקים קטנים יותר, מאפיין נוסף של שיטת "שוטף פלוס" היא היותה מידבקת. ציירו בדמיונכם את איציק, בעל מפעל לרהיטים שקיבל הזמנה גדולה מחברה גדולה או ממשרד ממשלתי. מלבד שכר העובדים ושכירות המבנה, איציק גם רוכש הרבה מאוד חומרי גלם. כאשר מזמין רהיטים שעשה הזמנה גדולה דוחה את התשלום תמורת הרהיטים שסופקו לו, איציק נאלץ לדחות את התשלומים לספקים שהוא רוכש מהם את חומרי הגלם. לעובדים הוא חייב אמנם לשלם בזמן וגם השכירות תשולם במועדה, אבל הספקים שלו יסבלו. אצל הספקים שלו מתרחשת כמובן בדיוק אותה תופעה, וכך המחלה הקטנה הופכת מהר מאוד למגיפה.

כדי לתקן את המצב הביאו השבוע משרד האוצר ומשרד הכלכלה לוועדת הכלכלה של הכנסת את "חוק מוסר התשלומים". החוק קובע כי משרדי ממשלה ישלמו שוטף+30 ובעסקאות בנייה ותשתיות שוטף+70. רשויות מקומיות ישלמו שוטף+45 ובעסקאות בנייה ותשתיות שוטף+90. אולם, בעסקאות שמתוקצבות באופן ייעודי על ידי מקור חיצוני (לדוגמה הממשלה), תוכל הרשות לדחות את התשלום עד לקבלת התקציב מאת המקור החיצוני.

גופים כמו תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים כמו מוסדות להשכלה גבוהה וקופות חולים, ישלמו שוטף+45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.

במגזר העסקי, בעסקאות בין עסקים שונים, תהיה חובה לשלם שוטף+45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.

ועדת הכלכלה קיימה דיון ראשון בחוק, ובו השתתפו גם נציגי פורום חותם שהגישו לוועדה נייר עמדה. בפורום מברכים על ההצעה, אשר תואמת ברוחה את איסור הלנת שכר המופיע כבר בתורה במפורש. עם זאת, נייר העמדה כולל שתי המלצות עיקריות בנוגע לנוסח החוק. ראשית מציעים בפורום לבטל את הסעיף המאפשר לצדדים לעסקה להסכים על מועד תשלום מאוחר יותר "בשל אופייה המיוחד של ההתקשרות". לטענתם, הניסוח הזה ניתן לפרשנויות שונות ויכול להכשיל את כוונת החוק. יש לחזק את הזמנים המובאים בחוק ולא לאפשר לחרוג מהם. עם זאת, בפורום מקבלים את המשך הסעיף המאפשר דחייה אם מועד התשלום "אינו מועד בלתי הוגן באופן חריג למזמין העבודה". בפורום מציעים גם להגביל את החריג לחוק הקובע כי הוא לא יחול במקרה שבו העסקה לא הושלמה על כל פרטיה. בפורום מציעים להבחין בין פרטים מהותיים שאי השלמתם מצדיקה חריגה בזמני התשלום לפרטים לא מהותיים שאינם מצדיקים חריגה כזו.