דומה שבין החשיבה של איש ההלכה ביחס לדברים, לבין היחס הפשוט של האנשים הפשוטים למציאות ישנו פער הדורש התמודדות שלא תמיד קלה. כאשר נשאל אדם מן השורה מתי הוא קונה לחם במכולת, הוא יענה באופן פשוט שברגע שהוא משלם הוא קונה את הלחם. אך איש ההלכה יודע שהקנין הוא על ידי מעשי קנין, וכסף לא נחשב מעשה קנין. אמנם יכול להיות שבפועל לא יחלקו שניהם, שכן בפועל במקומות רבים המוכר לא יתנגד שהקונה יפתח ויתחיל לאכול, כאשר הוא יודע שהקונה ודאי ישלם כשיגיע לקופה, אך בכל אופן כבר נפוץ בעולם הישיבות שהנפקא מינה הידועה היא לקידושי אשה, וכאן הדיון העקרוני מקבל איזו שהיא משמעות מעשית, האם החפץ קנוי לקונה והוא יכול לקדש בו אישה, או שמא אין החפץ שלו!
במשך השנים מגלים אנשים רבים שדרך הקניה באינטרנט יש לה יתרונות רבים. יש אפשרות לאדם לרכוש מוצר במחיר זול יותר, ופעמים אף להשיג מוצר ממקומות מרוחקים, מה שבמקום שבו הוא גר אין אפשרות כזו. אך מתי ואיך קונה האדם את המוצר באינטרנט?
דרך אחת שבה בחרו חלק מהפוסקים היא להגדיר את הקנין באינטרנט בדרך חדשה שלא נכנסת לאחת מההגדרות הרגילות והיא קנין סיטומתא. קנין זה עם הגדרותיו השונות בראשונים התקבל באופן הפשוט לפי פסיקתו של השו"ע כקנין דרך הסוחרים. מלבד הקנינים הרגילים, ישנה דרך התנהגות הסוחרים, כגון תקיעת כף שנוהגים במקומות שונים בסגירת עסקה וכדומה. האם מעשה זה יש בו קנין?
נחלקו בדבר ענקי עולם, יש שטענו שקנין זה מועיל רק מדרבנן, וממילא בדברים שבהם צריך קנין מהתורה אי אפשר יהיה לקנות בקנין כזה (כגון לארבעת המינים וכדומה). בדרך זו הלכות נתיבות המשפט ועוד. לעומתם היו שטענו שקנין סיטומתא מועיל מהתורה, כדרכו של החתם סופר. לפי דרכו הסביר הדבר אברהם שקנין זה בעצם הוא קנין חליפין שנהג כבר בתקופה המוקדמת.
לעומת זאת הרב דייכובסקי במאמרו בתחומין נטה לומר שהתשלום קונה. בקניה באינטרנט שאין מעשה קנין אחר אין קנין מלבד קנין כסף, ואף שחכמים ביטלו את קנין הכסף, לא פשוט שביטלו אותו לגמרי, וכאן הוא יהיה תקף לפחות מדברי חכמים. לדידו התשלום על ידי כרטיס אשראי, ואפילו על ידי העברת הפרטים לגביה לעובדי האתר היא דרך תשלום המקובלת בשוק, וממילא היא כמו נתינת כסף.
בקובץ אור ישראל יש מי שטען שבאמת אין כלל קנין באינטרנט אלא רק התחייבות לקנות ולא יתר מכך.
הדרכים השונות נדרשות כיום להתמודד עם המציאות שלא תמיד בזמן ה"רכישה" המוצר קיים. פעמים שהמוצר לא קיים ואז תתעורר שאלה על קנין דבר שלא בא לעולם, דבר זה קל יותר כאשר מדובר בהתחייבות, שכן הואיל ומוצרים אלו כן קיימים בעולם ואין בעיה מעשית למוכר לרכוש מוצר כזה ולמוכרו, ממילא הדבר פשוט יותר.
הגרי"ש אלישיב זצ"ל טוען שאפשר לקנות על ידי דינא דמלכותא דינא במקרה זה, הואיל ודבר זה הוא לתועלת המסחר, ולכן גם לפי השיטות שאומרות שאין דינא דמלכותא דינא בארץ ישראל, כאן הם יודו שהדבר יועיל.
כך או כך, דרכים שונות מצאנו לקנין דרך האינטרנט אך בפועל השוק ממשיך להתקדם, והמכירות והקניות ממשיכות ואף תופסות תאוצה רבה עד שהיום המון אתרים מציעים רכישה דרכם, ואף האתרים התורניים ביותר כגון אתרי ישיבות מנצלים במה זו כדי למכור את הספרים שהם הוציאו וכדומה.
דומה שלהחזיר את הגלגל אחורה אין כל אפשרות, אך הגדרת הדברים ובחירה כיצד אפשר לתת להם בסיס הלכתי בהחלט שייך ואף חשוב ביותר.
נזכור שאינטרנט הוא כלי, שאם נדע להשתמש בו נכון נוכל להתקדם איתו ולעשות איתו דברים טובים. אך חובה עלנו שלא לתת לו להשתלט על החיים שאז עלול הוא להפוך אותם לדבר נוראי.
על אף האפשרויות, רבים יעדיפו את הקנין בחנות, את החיוך של המוכר, את הטבעיות הפשוטה והנעימה, ואת היכולת למשש את החפץ מיד בקניה. איש איש בדרכו, ובכל דרך איש ההלכה יבחן ויגדיר.
עוד בקטגוריה כלכלה והלכה
השקעה באיגרות חוב חברתיות עפ"י ההלכה
איגרות חוב חברתיות עוסקות במגוון תחומים חברתיים – חינוך, בריאות, רווחה ותעסוקה. המשקיעים באיגרות החוב החברתיות זוכים...
'פתח פיך לאלם' – דייני צדק או 'עורכי דיינים'
מצוות עשה לשפוט בצדק, שאמר בצדק תשפוט עמיתך. איזה הוא צדק המשפט, זו השוויית שני בעלי דינין בכל דבר.