בעקבות רעידת האדמה שפקדה את נפאל נחשפו כולם לתופעה של פונדקאות חו"ל. מציאות זו מולידה בעיות הלכתיות באשר לילדים שנולדים מתהליך זה, שלהן השלכות הרות גורל על החברה הישראלית כולה.
אחת מן השאלות המהותיות שנקשרות בטיפול זה היא מעמדו ההלכתי של ילד שנולד מפונדקאית שאינה יהודייה. ישנה מחלוקת בפוסקים מי נחשבת אמו של הילד, תורמת הביצית או הפונדקאית.
למחלוקת זו ישנן השלכות מהותיות בדבר מעמדו ההלכתי של הילד ואף בדבר הצורך לגיירו. האפשרות לשימוש באם פונדקאית על פי ההלכה קיימת בעבור זוגות נשואים ובתנאים מסוימים.
החקיקה בארץ
במדינת ישראל נחקק בשנת 2010 חוק תרומת ביציות, שמאפשר לנשים לתרום ביציות. אך יחד עם נתינת האפשרות לתרומה, המחוקק הגביל אותה בשני סעיפים: האחד, ש"לא יוציא אדם מישראל ביציות שנשאבו בישראל, בין אם הן מופרות ובין אם לאו, לשם השתלתן מחוץ לישראל". השני מתייחס להורים המיועדים: "איש ואישה שהם בני זוג".
לכן, לא ניתן לקבל במדינת ישראל ביציות של נשים יהודיות ולהשתילן ברחמן של נשים בחוץ לארץ. בנוסף לכך, רק בני זוג שהם איש ואישה זכאים לקבל תרומת ביציות בישראל. לפיכך "זוגות" שאינם עומדים בקריטריונים של החוק רוכשים בחו"ל ביציות של נשים שאינן יהודיות, על פי רוב ממזרח אירופה. הביציות מופרות על ידי זרע ולאחר מכן נשלחים העוברים לנפאל, שם הם מוחדרים לרחמן של הפונדקאיות.
נשים אלו המשמשות כפונדקאיות מוצאן בהודו. עקב חוק האוסר על שימוש בפונדקאות בארץ מוצאן, הן מגיעות לנפאל ושם הן משכירות את רחמן על מנת להרוויח מעט כסף.
היבטים הלכתיים
הלכה פסוקה כי קביעת היהדות הולכת אחר האם. תפקיד האם מתחלק לשני חלקים. בעלת הביצית שנותנת את החומר התורשתי ליילוד, ובעלת ההיריון שמקבלת לרחמה עוברון שמכיל מספר תאים ובמשך תשעה חודשים הופכת אותו לילד. לעומת זאת תפקיד האב והמשמעות ההלכתית שכרוכה בכך כגון כהונה, פדיון הבן ועוד, מסתכם אך ורק בנתינת הזרע.
כאמור, ישנה מחלוקת בין הפוסקים מה מגדיר את האימהות. אך מנוי וגמור אצל כל הפוסקים כי במקרים של ילדים שנולדו הן מתורמת ביצית והן מפונדקאית שאינן יהודיות, בוודאי אינם יהודים ועליהם לעבור גיור מעיקר הדין.
הגיור נעשה בבתי הדין לגיור קטינים, והוא כולל מילה וטבילה בזכר וטבילה בלבד בנקבה. קבלת מצוות איננה רלוונטית בשלב הזה, אך בית הדין דואג שחינוכו של הקטין ייעשה במסגרת דתית.
ברוב המקרים ילדים אלו גדלים בחברה הישראלית בלי גיור והם נטמעים בחברה. מציאות זו יוצרת אנדרלמוסיה חברתית, שכן ילדים אלו ייצרו קשרים חברתיים בבתי הספר, בתיכונים, בצבא ובאוניברסיטה, ובפועל בעיית היוחסין שלהם תצוף רק בבואם להינשא.
על פי הנוהג הקיים כיום במחלקת הנישואין של הרבנות הראשית, כל זוג שנרשם לנישואין נדרש להוכיח את יהדותו. הוכחה זו מאומתת על ידי הצגת תעודת נישואין של ההורים, שהונפקה ברבנות המוכרת על הרבנות הראשית לישראל.
בבואם של זוגות אלו להירשם לנישואין הם יידרשו להוכיח את יהדותם. כאמור, ילדי הפונדקאות הללו לא יוכלו להוכיח את יהדותם, ולראשונה בחייהם ייוודע להם כי אינם יהודים. מיותר לציין את עוגמת הנפש העצומה של ילדים אלו ושל בני או בנות זוגם.
בתפילה שלא יימצא בנו ובזרענו שום פסול ושמץ, אך שלום ואמת וטוב וישר בעיני אלוקים.
עוד בקטגוריה רפואה והלכה
האם מגפת הקורונה מוגדרת כמגפה מבחינה הלכתית?
מבחינה הלכתית יש לבחון אם מגפת הקורונה המשתוללת כיום בארץ ובעולם מוגדרת כמגפה, או לחילופין כחולי נקודתי. לשאלה זו השלכות...
סדר קדימויות להקצאת משאבי החייאה על פי ההלכה – תגובה לנייר העמדה של משרד הבריאות
בעקבות נגיף הקורונה, העולם כולו עובר טלטלה. אחת הבעיות הקשות בנושא הוא עניין המחסור במכונות הנשמה, כיום בישראל המצב אינו...
