הפרשה מעלי הכרובית על הכרובית

ב"ה, ה' בשבט תשנ"ה. 

לכבוד,

מו"ר הרה"ג שאול ישראלי שליט"א,

שלום וברכת ה'!

נשאלנו לאחרונה ע"י משגיח כשרות במפעל אודות הפרשת תרו"מ בכרובית. התפרחות של הכרובית הן יקרות יחסית, ואין בהן פסולת. לעומת זאת יש כמות רבה של עלי כרובית, שמחירם זול לאין ערוך. בדיקה שעשינו בין הנשים העלתה, שנשים רבות מבשלות את עלי הכרובית בתוך המרק, והן בהחלט ראויות וטובות למאכל אדם.

השאלה היא, א"כ, האם מותר להפריש תרו"מ מעלי הכרובית על הכרובית עצמה?

שאלה זו נחלקת לשתים:

א. האם עלי הכרובית והכרובית נחשבים כעין שני מינים, כפי שנאמר בירושלמי (מעשרות פ"ד סוף ה"ד) לגבי הפרשה מקליפת הצלף על הפרי?

ב. האם יש לחשוש לכך שעלי הכרובית אינם משמשים למאכל אצל כל אדם, והראיה - שמשווקים אותם רק כשהם צמודים לכרובית עצמה ולא כמאכל בפני עצמו? (ויעויין בחוברת "הפרשת תרו"מ במערכת הציבורית" פרק יא, שם הובאו שיטות שונות בסוגיא זו).

עקב משמעותה הכלכלית הרבה של שאלה זו, הן למקרה זה והן למקרים דומים - חשובה לנו מאד התייחסותו של כת"ר לכך.

בברכת התורה והארץ

עזריאל אריאל מכון התורה והארץ

תשובת הרה"ג שאול ישראלי זצ"ל

ב"ה, ט"ז שבט תשנ"ה. 

שלום וברכה וכל טוב!

למכתבך מיום ה' שבט דנא.

נ"ל שכל שצומח ומהווה חלקים שונים, אינו יכול להחשב מינים שונים. ההבדל שנאמר בנוגע לחלקים שונים של הצלף, בעיקרו פרי נקטינן כרבי עקיבא, שרק האביונות הם החייבים. אם בכל זאת אוכלים האחרים - אין ההפרשה בזה רק חומרא, ובעצם אין בהם חיוב הפרשה. ואשר ע"כ, ההפרשה אינה הופכת אותם לפרי, ועל כן אין להפריש מהם על מה שהוא פרי בעיקרו, וכן להפריש מהפרי עליו.

ובאשר לכרובית, דומני שרוב רובו של הציבור אינו משתמש אלא בצמח העיקרי, שהוא החלק הפרחי. ואשר ע"כ אין אפשרות להפריש מהעלים שלו עליו. אך אם מתברר שרובו של הציבור אכן אוכל הכל - יש לראות הכל כמין אחד, וגם לענין ההפרשה.

בברכה ש. ישראלי 

*)התכתבות זו נדונה בהרחבה בחוברת "אמונת עתיך" (מס' 5 עמ' 36-35).