מידע יישומי - סוכות תשפ"ב

בניית הסוכה

1. מותר לכרות ענפים הסוככים על מיקום הסוכה.
2. מותר להכשיר קרקע לצורך בניית הסוכה, כגון יישור האדמה, כיסוח דשא, פריסת דשא סינטטי, ניכוש עשבים.
3. מותר להסיר קירוי לצורך סיכוך הסוכה אע"פ שתחתיה נמצאים עציצים.[1]
4. עציץ המונח במרפסת המיועדת לסוכה, מותר להכניסו לתוך הבית או להעבירו למקום אחר בגינה ולאחר החג להחזירו למרפסת.[2]

ארבעת המינים

א. גיזום ענפי דקל לסכך, לולב ערבות והדסים

1. אנשים המעוניינים לקצוץ ענפי דקל לסכך או הדסים וערבות לארבעת המינים אינם בקיאים מהו הגיזום שמועיל להצמחה, ולכן הם יכולים לקצוץ ענפי דקל לסכך, הדסים וערבות למצוות ארבעת המינים בצורה הרגילה.[3]
2. גנן מקצועי שמומחה בגיזום ויודע כיצד לגזום באופן שמועיל לעץ, עליו לגזום באופן שניכר על ידי שינוי צורת הפעולה שאינו גוזם לצורך הצמחת העץ והשיח, כגון הרחקת הגיזום מהגזע או גיזום רק מצד אחד של העץ והשיח.

ב. קדושת שביעית בארבעת המינים

1. אתרוג: בדרך כלל, האתרוגים המשווקים בשוק בסוכות תשפ"ב חנטו ונקטפו לפני השמיטה ואין בהם קדושת שביעית. אולם, אתרוג שחנט לפני השמיטה ונקטף לאחר ראש-השנה של השנה השביעית, קדוש בקדושת שביעית מספק.[4] לפיכך, יש לנהוג בו ככל הדינים הנוהגים בקדושת שביעית, להשתמש בו בדרך השימוש הרגילה ולא להפסידו בידיים. מאידך, יש להפריש ממנו תרומות ומעשרות ללא ברכה.[5] לאור זאת, היבול אינו מופקר ואין לקחת ללא רשות הבעלים,[6] והבעלים יכול ללקוט אותו בצורה רגילה כבכל שנה כמנהג בעלים.[7]
2. ביתר המינים - לולב,[8] ערבה[9] והדס[10] אין קדושת שביעית.

ג. הנחת הדסים וערבות במים

מותר להניח ענפי הדס וערבה של ארבעת המינים בתוך הבית בכלי עם מים לשמירה על טריותם.[11]

ד. תליית אתרוג לנוי סוכה

כאמור, אתרוג שנלקט לאחר ראש-השנה תשפ"ב קדוש בקדושת שביעית, ומותר לתלות אותו בסוכה לשם נוי.[12] הדרך הטובה למי שרוצה לתלות אתרוג בסוכה היא שיאמר: 'איני בודל מפירות אלו כל בין השמשות של שמונת ימי הסוכות'. ואז מותר יהיה לו להשתמש בפירות בכל עת, גם במהלך חג הסוכות.

לסרטון הסבר על גיזום לקראת סוכות

[1] ראה: שו"ת מנחת שלמה, ח"א סי' מא אות ג; שו"ת הר צבי (או"ח ח"א סי' ריא; שם סי' קלג).

[2] ראה: הרב שלמה זלמן אוירבך (שו"ת מנחת שלמה, ח"א סימן מא אות ג; שולחן שלמה, הל' שביעית עמ' פט).

[3] ספר השמיטה, עמ' יט; ארחות רבינו, ח"ב עמ' שלג אות מט, בשם החזו"א.

[4] ראה: ראש השנה, יד ע"א-טו ע"א. ונחלקו הפוסקים האם החנטה היא הקובעת את דינו או הלקיטה.

.[5] רמב"ם, הל' שמיטה פ"ד הי"ב; הל' משער שני פ"א ה"ה-ה"ו); שו"ע, יו"ד סי' שלא סעי' קכו; חזו"א (שביעית סי' ז ס"ק י; סי' כא ס"ק טז); קטיף שביעית (מהודרת תשפ"ב), עמ' 119 סעי' יא.

[6] חזו"א, שביעית סי' ז ס"ק יד. ראה: דרך אמונה, הל' שמיטה פ"ד הי"ב ס"ק פט.

[7] הרב שלמה זלמן אוירבך, שלחן שלמה שביעית עמ' רלה.

.[8] סוכה, לט ע"ב; אור שמח, הל' פרה אדומה פי"א ה"ז; ספר השמיטה, פ"ח עמ' מא; שו"ת חשב האפוד, ח"ב סי' קכא; שו"ת מנחת יצחק, ח"ו סי' א; שם, ח"ח סי' ק; שו"ת מנחת שלמה, ח"א סי' נא אות כג; שו"ת שבט הלוי, ח"א סי' קפא; ארחות רבינו, ח"ב עמ' שכו.

.[9] סוכה, מ ע"א; הלכות שביעית, קונטרס ד' מינים פ"א סעי' ט.

.[10] ציץ הקדש, ח"א סי' טו, בשם מהרי"ל דיסקין; ספר השמיטה, עמ' לג-לד; כרם ציון, פי"ג סעי' כו; הרב שלמה זלמן אוירבך (שו"ת מנחת שלמה, ח"א סי' נא אות כג; הליכות שלמה, מועדים עמ' קצו; שולחן שלמה, הלכות שביעית עמ' רלא); שו"ת חשב האפוד, ח"ב סי' קכב; שו"ת מנחת יצחק, ח"ו סי' קל; הרב שאול ישראלי, קטיף שביעית (מהודרת תשפ"ב), עמ' 116 הערה 14; שו"ת משנת יוסף (ח"א סי' ל; ח"ג סי' כב); באהלי שדה, סי' יא עמ' 172-173.

[11] שו"ת משנת יוסף, ח"ג סי' ז אות ב.

[12] שו"ת מנחת יצחק, ח"י סי' קיט [ראה: מנחת ירושלים, פ"ז אות ל, שהשואל היה האדמו"ר מבעלז שהיה לו חשוב המנהג לתלות האתרוג וביקש למצוא לו היתר]; שו"ת שבט הלוי, ח"ז סי' נז; שו"ת להורות נתן, ח"ג סי' לו; ארחות רבינו, ח"ב עמ' שלג אות מח; חוט שני, הל' שמיטה פ"ה ה"ז עמ' רלז.