השקיה ודין מצעים מנותקים

 השקיה בשביעית ב"ה, י"ח אב תשנ"ג.

לכבוד מו"ר הרב שאול ישראלי שליט"א,

שלום וברכה וכל טוב,

היה לי עונג רב לשמוע את דברי כבודו בענייני השביעית בכנס שהיה במוסד הרב קוק.

רציתי לשאול את כבודו:

א. בהרצאת כבוד הרב בכנס (אם הבנתי נכון) אמר הרב שמלאכת השקאה בשביעית לא נאסרה, ולא גזרו על השקאה בשביעית. וא"כ למעשה, האם מותר להשקות עצים או גינה בשביעית כמו יתר השנים? (כמובן, עצים וגינה שלא נעשתה בהם מכירה לגוי).

ב. בנושא החממות: האם הרב התיר חממות רק באיזור גוש קטיף ששם ספק אם כבשום עולי בבל או גם בכל חלקי ארץ ישראל?

ג. האם הרב התיר חממות בלא מכירת העציצים לגוי? (כידוע, הוראת הרב אלישיב שליט"א - רק ע"י מכירתם לגוי).

בתודה ובסליחה ובברכת "עוד ינובון בשיבה, דשנים ורעננים יהיו", וה' יתן לכבודו אריכות ימים, בבריאות גופא ונהורא מעליא.

אריה לוין שדה יעקב

תשובת הרה"ג שאול ישראלי זצ"ל

ב"ה, 

שו"ב.

בתשובה לשאלותיך:

א. אמרתי בדיוק מהרמב"ם, שבעוד שבהלכה הקודמת (שמו"י פ"א הל' ז) כתב להבחין (במקשקש) בין שהוא להברות לבין לסתום, כלומר - לאוקמי, בהשקאה לא כתב שיש לדקדק שישקו רק במדה שזה נצרך לקיום האילן ולא יותר מזה. מזה נראה - כפי שהוצרך להאריך (מה שלא על לענין קשקוש) ולהסביר טעם ההיתר ובסיומו כתב לשון "לא גזרו" - כלומר שהיכן שהותר להשקות אין כלל גזירת האיסור דרבנן קיים. אך זהו כאמור איפה שההשקאה מותרת. אך כשזה חורג מהתנאים, כגון: שנטוע בפיזור יותר ממה שנקבע - קיימת גזירת ההשקאה יחד עם שאר מלאכות האסורות מדרבנן.

ב. באשר לחממה, דקדקנו מהחזו"א שההגבלה שאמר בענין בית שזה רק "כשזה לרועץ" - לא בא להוציא מכלל המובן "בית" שבירוש' - חממה. ואשר לבית כתב שם שמי שסומך ע"ז בעציץ שאינו נקוב - יש לו על מי שיסמוך. לפי זה, יריעת פלסטיק הפרוסה על כל שטח החממה - הופכת את כל העציצים שבתוכה לעציצים שאינם נקובים, ממילא זה בכלל ההיתר.

ג. המכירה אינה מוציאה מכלל חשש של איסור השכרה.

ש. י.