המחקר החקלאי ותרומתו- חלק ה' הזית

להורדת הספר המלא- מקומה של החקלאות בלשון התנ"ך ובערכיו/ חן שיפריס, לחץ כאן.  

המחקר המדעי בשבעת המינים בישראל, תוך שימוש במיטב הטכניקות מתחומי הגנטיקה, הפיסיולוגיה והאגרוטכניקה הוביל לתוצאות חשובות ביותר. נזכיר אך סימני דרך מובהקים לגישות והישגים בתחום זה:

יצירת זני חיטה בעלי קומה נמוכה יחסית, העמידים לרביצה ובעלי כושר אפיה גבוה ע"י ד"ר יעקב אפרת ז"ל, פיתוח טכנולוגיה של תרבית רקמה (אמבריוגנזה) לריבוי כמותי של חטרי תמר ע"י ד"ר עודד ראובני ז"ל, יצירת זני זית המותאמים לממשק 'סופר-אינטנסיבי' ובעיקר התאמה למסיק מכני (בעזרת מנערת), ובתחום הטכנולוגי נציג כדוגמה גישה  נועזת להאבקת-הפריית התמרים ע"י מטוס. אלו ועוד.

בכלל המינים נעשית עבודה חלוצית מתמדת ליצירת זנים חדשים תוך החדרת עמידות גנטית נגד מגוון מחלות. במקצוע ההשבחה, מקובל לבצע הכלאות רבות בין זנים שונים כדי להעביר תכונות חשובות אל זני היעד. כתוצאה מהכלאות שכאלו מרחיבים את הבסיס הגנטי של המין, עמו עובדים ונפרש לפנינו מגוון רחב של צאצאים, או חומר גנטי שממנו ניתן לברור, לבצע סלקציה לטיפוסי צמח מבוקשים. במהלך הכלאות בין צמחים שונים מעבירים אנו אבקה מהאבקנים של צמח מסוים אל הצלקות שבחלק  הנקבי של צמח אחר, כאשר לכל מין מנגנון הפרייה ייחודי.

פרק ה' הזית

הזית, ראשון העצים במשל יותם, מצטיין בתנובתו, בשמן העולה בחשיבותו התזונתית על כל שאר השמנים הצמחיים ומבטא יותר מכל עצי הארץ דגם של מעין נצחיות. לאחר מאה וחמישים ימי מבול חוזרת היונה אל נח לתיבה ובפיה עלה, ולא מעצי הארז הגבוהים ודומיהם אלא דוקא מן הזית, ששרד את המבול. מין זה נושא סמליות רבה הן בשל שמנו-דשנו והן בשל מרירות עליו. ביקור בגליל, בבית גוברין ובעיקר בירושלים ליד כנסית גת-שמנים חושף בפנינו אף עצים המכונים 'רומים' בפי הערבים, כעצים שנכחו בימי השלטון הרומאי באזורנו. יכולת ההתחדשות כנצרים משרשי הזית, לאחר חסול כל הנוף בשרפות הינה עובדה מוכרת (עמ' 112).

תפוצת הזית בארצנו היתה כללית אך בעיקר בגליל המעיד בפנינו על זנים מצטינים כזני הנטופה המיוחסים לעמק בית נטופה, זני שִפְכוֹנִי, וזני בֵּישָנִי שגדלו בבית שאן או אפשר  שבישו את שאר הזנים בשל שפע ואיכות תנובתם.

בשל חשיבותו הרבה של ענף הזית ומוצריו נתקימה מערכת הדרכה ופיקוח "וְעַל הַזֵּיתִים וְהַשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה בַּעַל חָנָן הַגְּדֵרִי  וְעַל אֹצְרוֹת הַשֶּׁמֶן יוֹעָשׁ " (דברי הימים א' כז  כח).

וראוי להביא  ממקור אנציקלופדי (התקופות הגדולות של עם ישראל, כרך ראשון, עמ'  91   ספרית מעריב) כי משק הזית בספרד, המשתרע על מעבר ל 20 מליון דונמים ואשר הפך ארץ זו למעצמת זית עולמית, הינו תולדה של החקלאות הארצישראלית, עבודת אכרים יהודים אשר היגרו מארץ ישראל לספרד החל מהמאה העשירית.

לזית אמנם פרחים שלמים (אנדרוגינים) ואולם שיעור החנטה מהפריה עצמית בזנים שונים הינו  נמוך. ההפריה בזית נעשית בעיקר ע"י הרוח ולכן מומלץ לשלב במטע עצים מזן נוסף, המוכר ביכולתו לשפר את ההפריה והחנטה (תמונות עמ' 105).

גזע הזית מצטיין ביכולת מריסטמתית (מריסטמה, רקמה יוצרת האחראית לחלוקת תאים ומכאן לצמיחה) להצמיח מבסיסו ניצנים הגדלים לנצרים שמכונים גרוּפִיות וכן סוּרִים (עמ' 112). גרופיות אלו הינן העתק גנטי מצמח האם ומשמשות בדומה לענפי זית צעירים כחומר ריבוי. כאשר במטע בוגר מעונינים להחליף הזן בזן חדש ומצטיין ניתן לבצע זאת בהצלחה ע"י כריתת הנוף והרכבת ראש על הגזע החשוף.

בזית מתקיים גם ריבוי בלתי מבוקר כאשר ציפרים מפיצות חרצנים ממקור בלתי ידוע אשר נובטים ומתפתחים לצמחים שאיכותם נבדקת לאחר שנים, בשלב הפרי (עמ'  108). זריעים מזן מוגדר משמשים גם ככנות להרכבה עם זנים מצטינים. פרות הזנים עוברים בתהליך ההבשלה מירוק לשחור ובחלקם לסגול. חריג בקבוצה זו הינו המוטנט (מוטציה) מטיפוס לבקן הנושא מחסום גנטי-פיסיולוגי שמונע את סינטזת הכלורופיל בפירות, ומכאן נחסם גם המעבר אל הפיגמנט השחור (תמונות עמ' 108).

משק הזית קבל לאחרונה תנופה בעקבות זנים ישראליים חדשים, כ'ברנע', 'קדש', 'מעלות' ועוד, ביניהם עמידים למחלות ועתירי שמן, כמו גם בעלי צימוח המתאים למסיק מכני, במקביל לפיתוחן של מכונות מסיק המנערות  את ענפי העץ (תמונות עמ' 110). מטעים חדשים ניטעים עם רווח מתאים עבור מערכת זו (תמונות עמ' 107) תוך צפי למטע "סופר אינטנסיבי".  במישור הפיסיולוגי נלמדו הדרכים לצמצום הסרוגיות ביבולי הזית משנה לשנה, להחלשת כח הנתוק של הפרי מעוקצו כדי להגדיל היבול הנאסף במסיק מכני, וכן משטרי השקיה מתאימים.

בעברנו גדל הזית מצפון הארץ עם יתרון לגליל, עד הדרום באזור שיבטה, אזור בעל כמות משקעים דלה. ובימינו מדרים הגידול בהצלחה רבה לאזור רביבים וישובי הערבה.

מוצרי הזית העיקריים הינם שמן וזיתי כבש. הטכנולוגיה של הפקת השמן מצויה עתה בבתי בד מתקדמים (תמונות עמ' 111) והזיתים נמסקים בשלב ההבשלה המתאים ליעודם (כירוקים, ביניים ושחורים).

פריחת הזית וראשית החנטה

גרגרי אבקה של זית בצילומי מיקרוסקופ אלקטרוני

מנביטה אל המטע המודרני

נביטה  מתפוצת זרעים   ע"י צפורים	ריבוי הזית מיחורים
שתילת זיתים ברווחים המתאימים למסיק מכני במושב בני דרום
מטע צעיר ומרווח במושב בני דרום

תהליך שינוי הצבע  מירוק לשחור, מקצה הענף אל בסיסו
זיתים מטיפוס לבקן (אלבינו) מימין, ומגוון פרות המייצגים זנים בשלבי הבשלה שונים משמאל
"... כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת..." (חבקוק ג יז)   נשירת זיתים

מסיק מכני בזן 'ברנע' בעזרת מנערת אשר מזעזעת את ענפי העץ הראשיים, בשלב הבשלה מלאה בקיבוץ בית ניר
"וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִפֶיהָ..." (ישעיהו יז ו)   השלמת המסיק בעזרת מקלות ארוכים המכים (נקיפה) בצמרת העץ לשחרור הזיתים שנותרו
המנערת כוללת סרט נע לאיסוף הזיתים והובלתם אל המיכלים