להורדת הספר המלא- מקומה של החקלאות בלשון התנ"ך ובערכיו/ חן שיפריס, לחץ כאן.
המחקר המדעי בשבעת המינים בישראל, תוך שימוש במיטב הטכניקות מתחומי הגנטיקה, הפיסיולוגיה והאגרוטכניקה הוביל לתוצאות חשובות ביותר. נזכיר אך סימני דרך מובהקים לגישות והישגים בתחום זה:
יצירת זני חיטה בעלי קומה נמוכה יחסית, העמידים לרביצה ובעלי כושר אפיה גבוה ע"י ד"ר יעקב אפרת ז"ל, פיתוח טכנולוגיה של תרבית רקמה (אמבריוגנזה) לריבוי כמותי של חטרי תמר ע"י ד"ר עודד ראובני ז"ל, יצירת זני זית המותאמים לממשק 'סופר-אינטנסיבי' ובעיקר התאמה למסיק מכני (בעזרת מנערת), ובתחום הטכנולוגי נציג כדוגמה גישה נועזת להאבקת-הפריית התמרים ע"י מטוס. אלו ועוד.
בכלל המינים נעשית עבודה חלוצית מתמדת ליצירת זנים חדשים תוך החדרת עמידות גנטית נגד מגוון מחלות. במקצוע ההשבחה, מקובל לבצע הכלאות רבות בין זנים שונים כדי להעביר תכונות חשובות אל זני היעד. כתוצאה מהכלאות שכאלו מרחיבים את הבסיס הגנטי של המין, עמו עובדים ונפרש לפנינו מגוון רחב של צאצאים, או חומר גנטי שממנו ניתן לברור, לבצע סלקציה לטיפוסי צמח מבוקשים. במהלך הכלאות בין צמחים שונים מעבירים אנו אבקה מהאבקנים של צמח מסוים אל הצלקות שבחלק הנקבי של צמח אחר, כאשר לכל מין מנגנון הפרייה ייחודי.
פרק ג' התאנה
התאנה מופיעה עם מגוון פרותיה, החל בַבַּכֻּרוֹת המהוות זנים יחודיים שמבשילים כחדשיים לפני זני הקיץ האופיניים. מאחר והתאנה מבשילה לאורך כל תקופת הקיץ, נקראת היא גם קיץ ומספקת מגוון מוצרים כפרי טרי, כגרוגרות ודבלים, ויש גם תאנים מטיפוס נֹבֶלֶת ותאנים רעות. "פֶלַח תְּאֵנָה" נושא תכונות מרפא למחלות עור ואפשר שאלו מצויות במוהל הדבקי-לבן שבפגה.
התאנה הינה גידול דו ביתי שכולל את תאנת הגן המתפקדת כעץ נקבי וכן עצים זכריים המצויים בשולי הגידול. בטיפוס הנקבי קיימים אמנם גם פרחים זכריים אך אלו מתפתחים כ 6 שבועות לאחר הנקביים ולכן לא תתכן הפריה עצמית ויצירת זרעים. עצי הזכר מכילים בפגות גם פרחים נקביים וטיפוס זה מתרבה ע"י הפריה עצמית (תמונות עמ' 91). רב הזנים בישראל אינם זקוקים להפריה ומפתחים פרות ללא זרעים (פרטנוקרפיים), ביניהם זני הבכורות (תמונות עמ' 90,92). בזני הבכורות מתמינים הפרות הבכירים בתחילת האביב על ענפים משנה קודמת ותורמים יבול ראשון (תמונה עמ' 92). כמו כן קיימים זנים חשובים הזקוקים להפריה מאבקת העץ הזכרי וזאת מתבצעת בעזרת צירעת הבלסטופגה נשאית האבקה. הצירעה חיה בסימביוזה מלאה עם פגות הזכר והנקבה, וע"י ההפריה מפתחים זנים אלו פרות עתירי זרעים (עמ' 92). בזנים אלו, ללא הפריה נושרות הפגות, ואפשר שאלו הן תאני הנֹבְלוֹת (עמ' 92).
מחקר ההשבחה כולל אינטרודוקציה מקפת של זני חו"ל ובדיקת צאצאים מהפריה מכוונת עם צמחי זכר שונים. עבודה זו בשילוב טכנולוגיה של אֲרִיָה (קטיף הפרות) ואחסון הפרי ליצוא, הובילה את הגידול לאינטנסיפיקציה מתקדמת תוך גידול בהיקף המטעים המוגנים בבתי רשת. עוד למדנו כי תאני הַבַּכּוּרוֹת "...כְּבִיכּוּרָה בְּטֶרֶם קַיּץ אֲשֶׁר יּרְאֶה הָראֶה אותָה בְּעודָה בְּכַפּו יִבְלָעֶנָּה", וכן רב הזנים הפרטנוקרפיים, שאינם זקוקים להפריה, נענים להפריה ופרותיהם מכילים זרעים. לפרות שכאלו כלל מוצקים גבוה יותר מאשר בפרטנוקרפיים, והעיקר, משך אחסון גבוה והעדר רקבונות באחסון, גורמים התורמים משמעותית לעניין היצוא. נוסיף עוד כי לפרי המופרה יתרון על הפרטנוקרפי בהתאמה ליבוש, לדריכה ומכאן לדבלים.
את התאנה מרבים בקלות יחסית ע"י יחורים. צאצאי הפריה בין הטיפוס הזכרי לטיפוס החקלאי הנקבי מתפצלים לזכרים ונקבות ביחס של 50% מכל טיפוס מאחר ותורשת המיניות נשלטת ע"י גן יחיד. ריבוי שכזה נעשה בטבע בסיוע ציפרים, החומדות את הפרי ומפיצות את הזרעים שבתוכו באתרים כנקיקי סלע (תמונה עמ' 93), בורות מים ולאורך ערוצי נחלים. המסייר באזורים שכאלו אמור למצוא עצים שפריים ראוי למאכל.
מראשית התפתחות הפגות אל הפרי הבשל
"הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ..." (שיר השירים ב יג)
ראשית התפתחות הפגות בחיק העלים הצעירים
|
|
טיפוסי פרי אופייניים מזנים חסרי זרעים (פרטנוקרפיים)
|
|
חתכי אורך בפרות התמונה הקודמת. ראוי לציון מרקם הפרי שאינו דחוס ואופייני לזנים חסרי זרעים שלא קבלו הפריה
|
מקור האבקה וצילומי מיקרוסקופ אלקטרוני
ענף מעץ תאנה זכרי אשר בפגותיו מתפתחת צירעת הבלסטופגה | |
חתך אורך בפרי תאנה מעץ זכרי המשחרר אבקה למטה משמאל: צילומי מיקרוסקופ אלקטרוני למאבק תאנה המשחרר שפע גרגרי אבקה, ומימינו גרגר אבקה עם פתח הנביטה
|
|
|
מציאות הנֹבֶלֶת מול חנטה והבשלה מלאה
"...יִבּוֹל כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה..." (ישעיהו לד ד)
נשירת פגות שלא הופרו, בזן תאנה הזקוק להפריה לצורך חנטת הפרי
|
|
"וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ קְחוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וַיִּקְחוּ וַיָּשִׂימוּ עַל הַשְּׁחִין וַיֶּחִי" (מלכים ב כ ז)
חתחי אורך בשלושה פרות. מימין פרי דבלה עמוס זרעים ומשמאלו שני טיפוסים ללא זרעים (פרטנוקרפיים)
|
|
"...כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם..." (הושע ט י)
"...כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה" (ישעיהו כח ד)
תאני הבַּכּוּרוֹת מזן החונט שני יבולים בשנה, הראשון בַּכּוּרוֹת המתחילות צמיחתן כבר בחורף על ענפי שנה קודמת ולכן מבכירות. בהמשך, לאורך עונת הקיץ מבשילות תאני הקיץ. שני פרות מתאני הבכורות כאשר תאני הקיץ עדיין ירוקות. |
|
"נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ..." הצפרים חומדות את פרי התאנה (משלי כז יח) |
|
זריע תאנה באזור הכותל הדרומי של הר הבית, ומקורו מתפוצת זרעים ע"י צפרים |
עוד בקטגוריה מחקרים מדעיים
חממת מחקר ב"מכון התורה והארץ" - לראשונה מאז הגירוש
מאז הגירוש לפני עשר שנים ועד עתה לא הייתה ל"מכון התורה והארץ" חממת מחקר שתאפשר לערוך מחקרים ברמה הנדרשת. כעת בשעה טובה...
פטל, אוסנה ואוכמניות– אילן או ירק - סקירה מקצועית
סקירה מקצועית- פטל, אוסנה ואוכמניות– אילן או ירק?
ישראל בנוף המקראי-חקלאי
שלושת המשלים שהובאו כאן מתקופות שונות מעידים עד כמה נזקקו דוקא לדימויים חקלאיים בבואם לחנך במסלול תורני-מוסרי, ועד...