דילול כימי באפרסק, נקטרינה, שזיף ומשמש

מבוא

בשנת השמיטה אסור לגזום עצי פרי במטרה להגדיל את היבול המסחרי. באפרסק, בנקטרינה ובמיני שזיף הגיזום הכרחי לקבלת יבול מסחרי מאחר שבדרך כלל מספר הפירות החונטים גדול, ועקב כך משקל הפרי היחיד נמוך מדי לשיווק מסחרי. יש שתי בעיות הלכתיות בדילול הפרי: א. הגיזום גורם להגדלת היבול, וייתכן שהוא מלאכה 'לאברויי'. ב. דילול הפרי פוגע בפירות שיש בהם קדושת שביעית. מן הבחינה השנייה יש עדיפות לדילול פרחים. לכן יש חשיבות רבה למציאת חומר כימי אשר יתאים למטרה זו. גם המשמעות הכלכלית של הדילול הכימי גדולה כיוון שדילול הפירות במינים אלו הוא אחת הבעיות הקשות בגידול מאחר שהוא מצריך ריכוז של כוח אדם רב יחסית במשך תקופה קצרה. אחת הבעיות המרכזיות בביצוע הדילול הידני הוא החשש מפני מזג אוויר קשה (חמסין או קרה), העלול לפגוע ביבול. לעומת זאת, דילול כימי אפשר לעשות בתוך פרק זמן קצר בשטחים נרחבים ובעלות נמוכה יחסית, ולכן הוא חסכוני. אם יימצא חומר מתאים, הוא יועיל בכמה תחומים: א. פתירת בעיית דילול הפרי בשמיטה. ב. פתירת בעיית דילול הפרי בשאר השנים. ג. חיסכון בכוח אדם. ד. ביצוע הדילול בעיתוי המתאים תוך פרק זמן קצר.

1. דילול כימי של אפרסק

צוות חוקרים מ'מחקר ופיתוח' צפון בראשות הד"ר רפי שטרן עוסק בנושא הדילול הכימי באפרסק זה כמה שנים. להלן אביא תקציר של תוצאות הניסויים שנערכו בידי הצוות בשלוש השנים האחרונות ופורסמו.

הניסוי שלהלן עוסק בטיפולי 'ג'ברלין' להפחתת הפריחה בשנה העוקבת, קיצור זמן הדילול הידני והגדלת הפרי באפרסק ובנקטרינה מוקדמים[1].

מניסויים ראשוניים שנערכו בזני אפרסק ונקטרינה מוקדמים מן הזנים 'עודד' ו- '5-15', נמצא כי טיפולי 'ג'ברלין' הניתנים כ-30 עד 45 יום לאחר הפריחה בריכוז גבוה של 50 ח"מ ח"פ, (חלקי מיליון חומר פעיל)מפחיתים את ההתמיינות לפריחה בשנה העוקבת. כתוצאה מכך נוצרים פחות חנטים, זמן הדילול הידני מתקצר ומתקבל שיפור ניכר בהתפלגות הגדלים של הפרי. נמצא גם כי דחיית הטיפול מ-30 ל-45 יום לאחר הפריחה מגבירה את אפקט הדילול ומאפשרת את הורדת ריכוז ה'ג'ברלין'.

מטרת הניסוי הייתה לבחון את הטיפול המצטיין בצורה חצי מסחרית בעזרת מרסס מפוח.

מהלך הניסוי: הניסויים נערכו על עצי אפרסק מן הזן 'עודד' ועצי נקטרינה מן הזן '5-15' במטע 'אלעז כהן' ליד בית הלל בתאריך 1/4/2009. הטיפולים שניתנו היו: באפרסק - 'ג'ברלין' בריכוז 50 ח"מ, 45 יום לאחר הפריחה; בנקטרינה - ריכוז זהה, 30 יום לאחר הפריחה. הריסוסים בוצעו באמצעות מרסס מפוח בשיטת בלוקים באקראי, 4 חזרות, 10 עצים לחזרה וביקורת. המדדים שנבדקו הם: עצמת הפריחה, זמן הדילול הידני, היבול וגודל הפרי (מאמצע חודש מאי 2010).

2. תוצאות הניסוי

באפרסק 'עודד' טיפול ה'ג'ברלין' שניתן באביב 2009, הפחית את עצמת הפריחה באביב 2010 בכ-40% לעומת הביקורת. כתוצאה מכך נוצרו פחות חנטים, ולכן זמן הדילול הידני הופחת בלמעלה מ-50% (מ-21 דקות ל-9 דקות לעץ בלבד). היבול הכללי הופחת למחצית ( מ-46.6 ק"גל-23.6 ק"גלעץ) אך התקבל שיפור בגודל הפרי. עם זאת, שיפור הגודל לא פיצה באופן מלא על הפסד היבול. יש לציין שהיבול בזן 'עודד' היה בשנה זו נמוך במיוחד. בשנים קודמות הוא עמד על למעלה מ-70 ק"גלעץ בביקורת לעומת46 ק"גלעץ בלבד בשנת 2010. גם במינים אחרים כגון משמש, שזיף ודובדבן התקבלו יבולים נמוכים, כנראה עקב החורף החם. במצב זה, כאשר יבולי הביקורת נמוכים מאוד, אין תועלת רבה בהפחתת עומסי היבול, למרות החיסכון בזמן הדילול הידני ושיפור הגודל.

בדומה לאפרסק 'עודד' גם בנקטרינה התקבלה הפחתה מובהקת של עצמת הפריחה בשנה שלאחר הריסוס. עם זאת, הקטנת הפריחה הייתה ל-80% בלבד מן הביקורת ולא לכ-40% כפי שהתקבל בזן 'עודד'. למרות ההפחתה הקלה יחסית בעצמת הפריחה, קוצר זמן הדילול הידני באופן ניכר ומשמעותי מ-50 דקות ל-30 דקות לעץ בלבד. חיסכון זה שווה ערך לכ-1,000₪ לדונם. היבול הכללי הופחת מ-69 ק"גל-61 ק"גלעץ והתפלגות הגדלים שופרה באופן ניכר: יבול הפרי הקטן הופחת בכ-700 ק"ג/ד' (10 ק"גX 71 עצים) ויבול הפרי הגדול עלה ב-426 ק"ג/ד' בהשוואה לביקורת. הצלחת הטיפול בנקטרינה '5-15' בהשוואה לאפרסק 'עודד' נובעת ככל הנראה מן היבול המלא של כ-70 ק"ג/עץ, שהתקבל בעצי הביקורת והפך את הדילול לנצרך ויעיל.

3. דילול פריחה באפרסק על ידי 'מג'יק' כדי לפגוע בתהליך ההפריה של האפרסק[2]

בעקבות תוצאות שהתקבלו בניסויים של דילול הפריחה בשזיף, משמש ודובדבן, בוצע ניסוי לבחינת השפעת 'מג'יק' על דילול הפריחה באפרסק. הניסוי נערך בחוות מתתיהו על זן האפרסק '1881'. זן זה  סובל בדרך כלל מעודף פוריות ודורש השקעה רבה בדילול ידני של חנטים.

מהלך הניסוי: 4 ריכוזים של 'מג'יק' (0.05% , 0.1% , 0.2% , 0.4%); ביקורת 1 - בלא דילול כלל; ביקורת 2 - דילול ידני. הניסוי נערך בשיטת בלוקים באקראי, 6 חזרות, עץ אחד לחזרה. המדדים שנבדקו הם: זמן הדילול הידני, היבול והתפלגות הגדלים של הפרי.

4. תוצאות הניסוי

זמן דילול ידני - היבול בשנת 2010 היה נמוך יחסית, כמו במרבית הגלעיניים, עקב החורף החם במיוחד. כתוצאה מכך לא הושקעו ימי עבודה רבים בדילול ידני, אך למרות זאת אפשר לראות את הירידה בזמן הדילול הידני עם העלייה בריכוז ה'מג'יק'. בריכוז הגבוה של 0.4% הירידה כבר מובהקת. ייתכן שהכפלת הריכוז ל-0.8% הייתה מביאה לתוצאה חדה יותר, וכדאי לבדוק זאת. מספר פירות לעץ: כל טיפולי ה'מג'יק' הפחיתו באופן משמעותי ומובהק את מספר הפירות לעץ בהשוואה לביקורת הלא מדוללת. ההפחתה הייתה מ-400 פירות לעץ לכ-230 פירות לעץ בלבד בכל טיפולי ה'מג'יק' ובדומה לדילול הידני (כאמור בדילול הידני הושקעו יותר ימי עבודה).

היבול הכללי לעץ: למרות הפחתת מספר הפירות לכדי מחצית מהביקורת הלא מדוללת, ההבדלים ביבולים לא היו מובהקים. הסיבה לכך היא שהפירות בכל טיפולי ה'מג'יק' ובדילול הידני היו גדולים יותר בהשוואה לביקורת הלא מדוללת.

לסיכום,אפשר להסיק מניסוי ראשוני זה שגם באפרסק יש ל'מג'יק' פוטנציאל טוב לפגיעה בתהליך ההפריה. פגיעה זו מביאה לצמצום מספר החנטים שנוצרים, להפחתת זמן הדילול הנדרש לדילול ידני ולהגדלת הפרי (יבול הפירות הגדולים).

ב. דילול כימי של שזיף[3]

במשך 3 שנים ביצעו הד"ר רפי שטרן וקבוצתו שורה של מחקרים בדילול כימי של שזיף במטרה למצוא חלופות לדילול הידני המקובל כיום במשקים. היתרונות הצפויים של הדילול הכימי הם: חיסכון בזמן יקר, הקטנת יבול כללי גבוה מדי ושיפור התפלגות הגדלים של הפרי. בוצעו 4 טיפולים: 'ג'ברלין', 'אלזודף', 'L-77' , 'מג'יק'.

'ג'ברלין' - כאשר ניתן בריכוז של 50 ח"מ בתקופת התמיינות פקעי הפריחה, כ-30 יום לאחר הפריחה, היה פוטנציאל גבוה להקטנת עצמת הפריחה בשנה העוקבת, לקיצור זמן הדילול הידני, להפחתת היבול ולשיפור גודל הפרי במשמש ('רעננה') ובשזיף ('בלק דיאמונד'). נמצא כי טווח הזמן היעיל לפעילות ה'ג'ברלין' הוא שנה אחת בלבד ולכן יש לחזור על הטיפול מדי שנה. לא נמצא כל נזק בפירות שרוססו (בשנה הקודמת) ואף נמצא שיפור.

'אלזודף' - משמש הגיב טוב רק בריכוז של 1-2% ואילו שזיף ('בלק דיאמונד' ו'אוגדן') הגיב היטב כבר בריכוז של 0.25% .

'L-77' - הושגו תוצאות טובות של צריבת פרחים, קיצור זמן הדילול, הקטנת יבול ושיפור גדלים בריכוזים נמוכים של 0.25-0.5% במשמש ובשזיף.

'מג'יק' - טיפולים בריכוזים נמוכים של 0.05% הקטינו את מספר הפירות במשמש ובשזיף מן הזן 'אוגדן'. בשזיף מן הזן 'בלק דיאמונד' הייתה פגיעה בפרי.

מסקנה

תוצאות המחקרים שבוצעו בידי הצוותים הנ"ל מצביעים על כיוונים חיוביים ופוטנציאל טוב ליישום מסחרי של שיטות לדילול כימי בזנים שנבדקו. יש להמשיך בבדיקת מינים וזנים נוספים ואולי גם ריכוזים וחומרים כימיים נוספים ולהרחיב את התחום. יישום מסחרי של התוצאות וביסוסן עשוי להביא גם לפתרון טוב (בזנים שנבחנו) בשנת השמיטה הבאה, תשע"ה.